הסוד של ההנאה האין סופית - מהו הסוד שאותו *שום* שיטה רוחנית *לא* גילתה?... של ההנאה האין סופית - מהו הסוד שאותו שום שיטה רוחנית לא גילתה? מי שיתבונן היטב על כל השיטות הרוחניות שיש בעולם ללא שום יוצא מן הכלל, יראה משהו מאוד מעניין, והוא שאין אפילו לא שיטה רוחנית אחת בכל העולם כולו, שמסוגלת להציע לאדם דרך כלשהי כדי להשיג הנאה אין סופית שמתחדשת וגדלה כל הזמן, כאן בעולם הזה כאשר האדם עדיין יכול לבדוק את נכונות הדרך שבה הוא הלך. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל הדרכים הרוחניות שיש בעולם ניתן לחלק למספר קטגוריות שונות. כי יש שיטות רוחניות שמבטיחות לאדם הנאה רוחנית אין סופית, הנאה שכל הזמן מתחדשת וגדלה עד אין סוף, אבל שום שיטה לא מראה לאדם איך הוא יכול להשיג את ההנאה הזאת כאן בעולם הזה בזמן אמת. ובנוסף על כך, גם אלו שמבטיחים לאדם אושר אין סופי והנאה אין סופית, גם הם עצמם מודים שהם עצמם עוד לא השיגו באופן אישי את ההנאה הזאת. אלא הם מודים שהם רק מאמינים שיש הנאה גדולה כזו, אך הם עצמם מודים שהם לא ראו אותה מעולם. ומאחר שהם לא חוו באופן אישי את ההנאה הגדולה שאותה הם מאמינים ומקווים שהם ישיגו בסוף הדרך, הרי שהדבר כמובן יוצר חשדות הגיוניים אצל ההולכים בדרך הזו. כי זה לא הגיוני ... עובדת או לא, משום שאף אחד לא יכול להעיד שהוא הגיע לסוף ולקצה של הדרך הרוחנית הזו, ושהוא אכן מסוגל להתחייב עבור כל אחד ואחד, שגם הוא יגיע להנאה האין סופית הזו. ומי שהוא פיקח, הוא רוצה לדעת מראש מה התשלום שהוא יקבל על העבודה שהוא עושה. כי רק הכסיל והמשוגע עושה את מעשיו בלי ... שהולכים כעיוורים בחושך, בלי להבין מה בדיוק המטרה והתכלית שאליה הוא רוצה להגיע בסוף הדרך. וזה בעצם היה סוג השיטות הרוחניות הראשון, שמציע לאדם הנאה רוחנית אין סופית, של התחדשות מתמדת כל הזמן, ושל טוב אין סופי וכולי, אך כל אלו שמציעים את הדרך הזו, הם כאלו שהם עצמם עוד לא הצליחו ... סוג של נירוואנה ושל שחרור מכל הרצונות החומריים שלו וכיו"ב. ויש גם את הסוג ההפוך, שגם הוא מציע לאדם תשלום במזומן בעולם הזה, והתשלום הוא של הנאות (ע"ע הינדואיזם) שאותן האדם משיג ונהנה מהן כאן בחייו בעולם הזה. ומי שיתבונן היטב על השיטה האחרונה, שהיא שיטת ההנאה שאחריה רודפים רוב העולם, יראה שמצד האמת רוב העולם רודפים אחרי עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון ולתחושת חוסר השייכות ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק רגשי מלא מההנאות שיש לעולם הזה להציע. כי כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור האדם. וכאשר האדם רודף אחרי ההנאות של העולם הזה, הוא יודע מראש או שהוא יגלה בהמשך, שהוא בעצם רודף אחרי דיכאון מתוק, שבו אין לאדם מושג למה הוא חי, אבל הוא ממשיך לעבוד כי אין לו מושג מה לעשות עם עצמו. והאדם מגיע לנקודה שבה הוא ממשיך לרדוף אחרי הנאות העולם הזה, כדי לא להשתעמם לגמרי. וכל יום שעובר על האדם, הוא מרגיש יותר ויותר תחושת ריקנות. כי האדם מגיע לנקודה שבה גם ההנאות של העולם הזה כבר לא ממש מעניינות אותו. והאדם קולט שאין לו מושג למה הוא חי. כך שבעצם אי אפשר לומר שהאדם נמצא בגן עדן. כי ככל שיש ... הם ישיגו את מה שהם רוצים, גם אז הם לא יהיו מאושרים וכולי. כך שהשיטה של הנהנתנות, לחלוטין אי אפשר לומר שהיא אכן משהו ששכרו בצידו. כי ככל שהאדם נהנה יותר מענייני העולם, כך הוא מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה להציע לאדם הנאה אין סופית, שמתחדשת כל הזמן וכולי. ויש גם את השיטות הרוחניות שמציעות לאדם את האושר כבר כאן בעולם הזה. והאושר שלהן מוגדר שחוסר סבל, ... רוחנית, וכמקום שיש בו רק רוגע ושלוות נפש. והן מציעות לאדם להשיג את כל הדברים האלו כבר כאן בעולם הזה. אבל, גם השיטות האלו לא מציעות לאדם הנאה אמיתית מהחיים. כי ליהנות מהחיים, זאת המומחיות הגדולה ביותר. כי כאשר ילד קטן נכנס לגן המשחקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר ילד קטן רואה ממתקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר מביאים לילד קטן איזה צעצוע, הילד חווה הנאה גדולה מאוד. ואת כל ההנאות האלו, שום שיטה רוחנית בעולם לא מציעה לאדם