הנאה - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו מתמלא. כי טוב, הוא כאשר רצונו של האדם תואם את המציאות, ורע הוא כאשר רצונו של האדם מנוגד למציאות. וכאשר רצונו של האדם מתמלא, אז נוצרת הנאה, על ידי השלמת הרצון והחיסרון של האדם. כי הרצון, הוא חיסרון. כי האדם רוצה את מה שחסר לו, ומה שהאדם רוצה, זה מה שחסר לו. ותחושת החסר של האדם, היא הרצון של האדם. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, אז מתמלא אצלו חסרונו, ועל ידי זה נוצרת הנאה. והנה, בעיני העולם, יש הנאה גשמית ויש הנאה רוחנית. כי בעיני העולם, יש אושר פנימי ויש אושר חיצוני. ואושר חיצוני הוא, כאשר האדם מאושר ושמח, מכך שהמציאות החיצונית היא כרצונו. כגון לדוגמא, שהאדם שמח מכך שיש לו בית. שהבית הוא חיצוני לאדם, והאדם שמח מכך שיש לו בית, שהוא חיצוני לו. וזהו אושר חיצוני. וכאשר האדם נהנה ומפיק הנאה מדברים שהם חיצוניים לו, זאת נקראת הנאה גשמית. ויש גם אושר פנימי. שהוא כאשר האדם חווה אושר, שאינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כגון לדוגמא, כאשר האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר, שעל ידי זה, האושר שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני. וככל שההנאה של האדם, תלויה פחות במה שקורה מחוצה לו, ונובעת יותר ממה שקורה בתוך האדם, כך האושר הוא פנימי יותר. וכאשר האדם מתבונן באיזה עניין פנימי על עצמו ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת כל האירועים שאותם הוא עצמו עושה. ועל ידי זה, ההנאה של החכם האמיתי, היא לא תלויה במה שקורה, אלא היא תמיד שלמה, בדיוק כפי שאלוהים שלם תמיד עם כל מה שהוא עושה, מאחר שהוא עושה את הכל כרצונו (וגם כאן יש היבטים שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי). וע"פ הנ"ל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אז לכאורה נראה, שהוא לא יכול להפיק שום הנאה גשמית ולא יכול ליהנות משום

הנאה, מה יוצר הנאה? איך נוצרת הנאה? מה גורם לך להרגיש טוב? מה גורם לך להרגיש רע? איך ליהנות יותר? מהי הנאה? מה יוצר סבל? איך להיות מאושר? מה גורם אושר? מה יוצר אושר? מנגנון האושר יש דברים שגורמים לך ליהנות פשוט יש דברים שאתה עושה שגורמים לך ליהנות אתה משיג גורמים לך ליהנות, עכשיו הוא אומר מה גורם לך ליהנות האם מעצם השגת הדבר או משהו אחר תהליך נוסף שקורה כאשר אתה משיג את הדבר. ש: תלוי דווקא בך לא. אליעד: כן שנייה לפני כן יש ככה נגיד בן אדם קונה חולצה חדשה לדוגמא אז הוא נהנה, עכשיו הוא אומר האם ההנאה תלויה בעצם החולצה כאילו האם עצם זה שיש לך את החולצה זה גרם לך ליהנות או שיש משהו אחר שקורה כשיש לך אתה החולצה, ממה נובעת ההנאה האם מעצם השגת הדבר או ממשהו אחר שקרה לך בתת מודע ... לא עצם השגת הדבר זה כנראה שיש שמה משהו נוסף ואיך הוא הגיע למסקנה הזאת כי הוא אומר אם זה מעצם הדבר עצמו אז אם עצם הדבר עצמו הוא טוב אז למה יש לפעמים בן אדם שנהנה מהדבר ובן אדם אחר שסובל נגיד לדוגמא ללמוד תורה נניח ... אז מה האמת אם עצם הלימוד עצמו הוא עצמו נותן לך שמחה אז איך יכול להיות שהשני סובל. עכשיו אז הוא אומר שכנראה שיש פה משהו נוסף שזו לא הצורה שהיא נותנת לך את ההנאה יש פה תהליך אחר שקורה, מה התהליך הוא לא אמר אבל יש תהליך אחר שהוא זה שגורם לך ליהנות. עכשיו ההוכחה היותר גדולה זה לא למה הוא נהנה וההוא לא נהנה זה למה אותו אדם עצמו פעם אחת הוא נהנה מהדבר ופעם אחת הוא לא נהנה מהדבר, גם בן אדם עצמו נגיד הוא קונה רכב חדש נהנה עכשיו אחרי זמן מסוים הוא פחות שמח אבל רגע אבל אם זה כל ... "לא הוא לא מעניין אותי" נגיד אז הוא לכשעצמו אין לו "ערך תזונתי" מה שנקרא אז למה מלכתחילה שמחת שקיבלת אותו, אתה מבין ביחס לאדם עצמו יש שינויים האדם עצמו נהנה לראות איזו תוכנית ואחר כך הוא לא רוצה לראות את התוכנית ... כזאתי בראש אולי הסביבה משפיעה על איזושהי נקודה למשל אני רואה איזו חולצה יפה איזה אוטו יפה. אליעד: ואז נגיד כולם אומרים זה לא יפה. ש: ואחרי זה אני כבר לא נהנה מזה הסביבה השפיעה עלי. אליעד: כן אבל השאלה באמת האם ... ואתה אומר "דווקא בא לי", יש מצבים שהסביבה אומרת "זה מאוד יפה" ואתה אומר "עזוב זה המוני מדי, לא אני רוצה משהו ייחודי כזה" אז זה לא בגלל הסביבה. ש: אבל כל ההנאות הרגעיות האלה זה אומר בעצם שיש חוסר החלטיות מוחלט בעצם ... זה כבר עניין אחר בכל מקרה מה שהוא ניסה לומר, הוא ניסה להעביר את הפוקוס להגיד שבהתבוננות שלו הוא כאילו ראה שבסופו של דבר זאת לא בהכרח הצורה שהיא עושה את ההנאה אלא משהו תת הכרתי שהוא יוצר לך את ההנאה מהדבר לא השגת הצורה עצמה. זה מה שהתכוונת להגיד מה הבנת ...

הנאה אין סופית / ליהנות מהחיים - איך להגיע להנאה שאין לה סוף? איך ליהנות מהחיים? אין סוף. לכל הנאה שיש בעולם יש סוף. כיצד ניתן להגיע להנאה שאין לה סוף? תשובה: על ידי שהופכים את ההנאה לאמיתית באמת. הסבר: יש 2 סוגים של הנאה. 1 - הנאה סופית. 2 - הנאה אין סופית. הנאה סופית = הנאה שתלויה בסיבה כלשהי. הנאה סופית = הנאה שמתחילה ברמה X. יכולה לעלות או לרדת. אך בסופו של דבר אחרי השיא, היא תמיד תדעך. הנאה אין סופית = הנאה שאינה תלויה בדבר. הנאה אין סופית = הנאה שנובעת מעצמה. הנאה אין סופית = הנאה שנובעת מצד המהות של המציאות שנמצאת בכל דבר. הנאה אין סופית = הנאה שנמצאת כל רגע. מצד המהות של הרגע הזה. איך מגיעים להנאה אין סופית שאינה תלויה בדבר? תשובה: על ידי זה שגורמים לרע להיעלם. כאשר אין שום רע, ממילא הכל טוב. כאשר עדיין יש רע כלשהו היכן שהוא, הרי שהטוב עדיין תלוי בכך שלא רע. ז"א ההנאה עדיין תלויה בכך המציאות לא תהיה רעה. כאשר אין שום רע בעולם כלל, הרי שנוצרת הנאה של שלמות. כאשר אין שום רע בעולם כלל, האדם חווה שלמות והנאה אין סופית. איך מגיעים לזה? תשובה: על ידי התבוננות ושאלות. על האדם לשאול ולחקור תמיד את הסיבה שבגללה הוא מרגיש רע. כאשר האדם חוקר ומגיע לסיבה ... מגיע אל הסיבה הראשונה, זה הרגע שבו הוא מבין את הסיבה של המציאות. כאשר האדם מבין את הסיבה של כל דבר = מבין את הטוב האמיתי שיש בכל דבר בשלמות = הנאה אין סופית. ההנאה אינה יכולה להסתיים, מאחר שכל דבר הוא טוב אין סופי. ...

הנאה משטויות - מהי מהות ההנאה משטויות? מה טוב בכך? הנאה משטויות. מי שיתבונן בעניין יראה, כי יש המון בני אדם שנהנים ממה שנקרא שטויות. וליהנות משטויות פירושו, ליהנות ממשהו שאין בו הרבה שכל. כי שטויות פירושו דבר שאין בו איזה שכל. ואדם שנהנה משטויות, הוא אדם שנהנה מדברים שאין בהם שכל. והשאלה היא, מהי מהות העניין הזה של ההנאה משטויות? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש לנו בעצם 2 סוגים של הנאה. ההנאה הראשונה וה"יוקרתית", היא ההנאה מדברים חכמים שיש בהם שכל. וההנאה הפשוטה וה"זולה", היא ההנאה משטויות ומדברים שלא רואים את השכל שיש בהם. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי יש עוד 2 סוגים של הנאות, שהם ההנאות שנמצאים בנקודת הקצה של סוגי ההנאה הנ"ל. דהיינו, 1 - סוג ההנאה הגבוה ביותר הוא הנאה מדבר שהוא כולו שכל. 2 - ותחתיו יש את ההנאה החשובה הנ"ל שיש בה שכל. 3 - ותחתיה יש את ההנאה של השטויות, שאין בה כמעט שכל. 4 - והכי נמוך, ההנאה הכי חסרת שכל והיגיון, היא ההנאה שאין בה שום שכל כלל, הנאה פשוטה, ללא שום שכל, שהאדם נהנה בה משום דבר. ולכאורה, ההנאה הטובה ביותר והמכובדת ביותר, היא ההנאה שהיא כולה אך ורק שכל. וההנאה הנמוכה ביותר, היא ההנאה שהיא ללא שום שכל כלל. כי אפילו בשטויות יש שכל. והנאה שאין בה שכל כלל, לכאורה היא ההנאה הנמוכה ביותר. אך כפי שכבר ביארתי, שלמות כל הדברים הוא חיבור ההפכים. ומצד האמת, ה