ובו יתבאר, העניין של הערכה עצמית ושל דימוי עצמי. ויתבאר, כיצד האדם מושפע ממה שחושבים עליו ומהדימוי החברתי שלו. ויתבאר, כיצד להעריך את עצמך? וכיצד לשפר את הדימוי העצמי? ועוד.

ומי שיתבונן יראה, כי האדם כיצור חברתי, מושפע גם ממה שחושבים עליו. וגם הרצונות של האדם, גם הם בין השאר תוצאה גם של מה שהאנשים סביבו חושבים, ואין בכך כמובן שום פסול. בנוסף, אם לא היה אכפת לאדם ממה שחושבים עליו, הרי שהעולם היה תוהו ובוהו. סולם הערכים של האדם, מושפע בין השאר גם מפרמטרים חברתיים וסביבתיים. וכל זה בסדר גמור, לצורך התנהלות תקינה של העולם.

אלא מה? שלפעמים האדם נקלע למצב, שבו, מה שחושבים עליו, מציק לו ולוקח ממנו כוחות מיותרים וכיו"ב. ולפעמים האדם מגיע למצב, שבו הוא רוצה שלא יהיה אכפת לו ממה שחושבים עליו, אלא שהוא יוכל לעשות את מה שהוא רוצה איך שנוח לו. ויש גם מצבים, שבהם אנשים מנסים לפגוע בכבודו של האדם, והאדם נפגע וכולי. וזה כמובן אפשרי רק בגלל שאכפת לאדם מה שחושבים עליו.

ומאחר שהאדם הוא יצור חברתי, ומאחר שהאדם מנהל את עצמו, גם לפי ההרגלים וצורת המחשבה של הסביבה שבה הוא חי וטוב שכך, ממילא, לפעמים קשה לאדם להתנתק ממה שחושבים עליו. ולפעמים החיים של האדם יכולים להיות טובים יותר, אם הוא לא יהיה מושפע ומוטרד ממה שחושבים עליו. והשאלה היא, מה עושים? איך להתייחס בצורה נכונה למה שחושבים עליך?

והתשובה היא, כי הדרך הטובה ביותר לקבל פטור, מלהיות מוטרד ממה שחושבים עליך, היא על ידי זה שהאדם משתדל להיצמד אל האמת. כאשר ההערכה העצמית והדימוי העצמי של האדם, נובעים ממה שחושבים עליו, הרי שבמקרה כזה, אם בני האדם שסביבו יתחילו לחשוב עליו דברים לא חיוביים, הרי שהדבר הזה עלול לגרום לו, לאבד את ההערכה העצמית שלו לעצמו, ולהיפגע.

אך אם ההערכה העצמית והדימוי העצמי של האדם, לא נובעים מתוך מה שאנשים חושבים עליו, אלא מתוך מה שלדעתו של האדם זאת האמת, הרי שבמצב כזה, זה כבר לא כ"כ משנה לאדם מה שחושבים עליו. כאשר ההערכה העצמית של האדם תלויה באמת, דהיינו, שהאדם כל הזמן מנסה להבין את האמת, האם באמת ראוי לנהוג כך או לא. והאם מצד האמת, הערך שלו הוא כך או אחרת, על ידי זה ההערכה העצמית שלו, לא נשענת על מה שחושבים עליו, אלא רק על האמת. וממילא, הוא לא יפגע מאחרים.

האדם צריך להשתדל להגיע למצב, שבו, ההערכה העצמית שלו לעצמו, תנבע מכך שהוא יודע את ערכו האמיתי לפי האמת, ובלי קשר למה שחושבים עליו. וברגע שזה קורה, ממילא האדם לא יפגע ממה שחושבים עליו.

מצד אחד צריך לזכור, שחשוב לאדם לשים לב למה שחושבים עליו, לצורך התנהלות תקינה בעולם. כי זה שאכפת לאדם מה שחושבים עליו, זה טוב, לצורך כך שהאדם יוכל לחיות בצורה טובה, בחברה שבתוכה הוא חי. אך יחד עם זאת, צריך גם לנסות לזכור, לקחת את הכל בפרופורציה הנכונה, ושההערכה העצמית של האדם כלפי עצמו, תהיה אך ורק לפי האמת, ובלי קשר למה שחושבים עליו.

ונשאל: ומה יעשה אדם, שאם הוא ינסה להעריך את עצמו לפי האמת, אז לא רק שההערכה העצמית שלו לא תעלה, אלא אדרבה היא תרד. כגון לדוגמא, אם נדמה לאדם שמצד האמת הוא לא ראוי להערכה. ומה עושים במקרה כזה?

והתשובה היא, כי הסיבה היחידה שנדמה לאדם, שאם הוא יסתכל על האמת, הערך העצמי שלו ירד, היא רק בגלל שבטעות הוא מבלבל את האמת האמיתית, עם מה שהוא רגיל לחשוב שזאת האמת. לדוגמא: אם מקובל לחשוב שאדם עשיר הוא טוב יותר, והאדם משדר כלפי חוץ שהוא עשיר, ומקבל הערכה על כך שהוא עשיר, אך בתוכו הוא יודע שהוא לא עשיר. במקרה כזה, לכאורה, אם יסתכל האדם על האמת, הרי שההערכה העצמית שלו כלפי עצמו, אמורה לרדת.

אלא, שיש כאן ערבוב של האמת האמיתית, עם האמת שמקובלת חברתית. כי מצד האמת, הרי שאין שום קשר, בין הערך האמיתי של האדם, לבין מה שיש לו או שאין לו. אלא, שבטעות נדמה לאדם, שיש קשר, בין הערך שלו לבין מה שיש לו. והדבר הזה גורם לכך, שהאדם מפחד להסתכל על האמת. כי אם הוא יסתכל על האמת, אז הוא כאילו ירגיש פחות טוב.

ומה שבאמת קורה כאן, זה שהאדם בטעות קורא לדעה החברתית, אמת. במקום, להסתכל על האמת הגדולה יותר, שלפיה האדם שווה ערך, איך שהוא, ושהערך של האדם, לא נקבע לפי מה שיש לו.

וכיו"ב לגבי כל מקרה שבו נדמה לאדם, שאם הוא יסתכל על הערך העצמי שלו לפי האמת, אז הערך שלו ירד. ועל האדם להבין, כי אם הוא יבחר להסתכל על הערך של עצמו, רק לפי האמת בלבד, הרי שלא תהיה לו שום בעיה. והבעיה נוצרת, רק כאשר האדם מסתכל על עצמו, לפי מה שהוא התרגל לחשוב. ועל האדם להשתדל להסתכל על עצמו, רק לפי...