וההסבר לכך שיש לאנשים שחיקה בעבודה בכלל ובעבודה במכירות בפרט, היא משום כמות החוויה של הקונפליקט והמאבק שבה נמצא איש המכירות, במשך העבודה שלו. כי שחיקה קורית, רק כאשר האדם לא נהנה מעצם העבודה שלו. וככל שהאדם יותר בחוויה של קונפליקט / מאבק / מלחמה בעבודה שלו, כך הוא נשחק יותר מהר.

והסיבה לכך וממילא גם הפתרון לבעיית השחיקה של אנשי המכירות, היא על ידי שאיש המכירות משנה את הגישה הבסיסית שלו לתהליך המכירה. דהיינו, שעל איש המכירות בראש ובראשונה לנסות להבין איפה הוא עושה טוב ללקוח, במוצר שהוא מוכר ללקוח.

ועל איש המכירות לקחת את כל המחשבות השליליות שרצות לו בראש במשך היום באינטראקציה עם הלקוחות שלו, ולבדוק ולברר עד כמה הן אמת, ועד כמה הוא חייב לחשוב אותן. כגון לדוגמא אנשי מכירות שחושבים שהם דופקים את הלקוחות. כי רק כסף של הלקוח מעניין אותם. ואז איש המכירות מרגיש רע עם עצמו. מה שיוצר שחיקה בעבודה במכירות.

כי השחיקה היא לא רק בגלל המאבק מול הלקוח והקושי למכור ללקוח, אלא גם במאבקים שיש לאיש המכירות מול עצמו, במשך כל זמן העבודה שלו. ועל איש המכירות לדעת לאתר את כל המחשבות השליליות שיש לו בראש שלו, ולהיפטר מהן. ואז ממילא, השחיקה תעלם.

ועוד היבט יש כאן, והוא שבתהליך מכירה תמיד יש ניגוד אינטרסים כלשהו, בין הרצון של המוכר לבין הרצון של הלקוח. שזה בעצמו יוצר לחץ.

ובנוסף כאשר איש המכירות מתוגמל בעיקר לפי הצלחה, לפי יעדי מכירות, לפי ביצועים וכולי, במקרים כאלו, הלחץ של איש המכירות עולה והוא כל הזמן נמצא בתחושה שהוא אולי ייכשל וכולי. שגם זה יוצר לחץ.

ואם איש המכירות יבוא בגישה, שהוא עושה טוב לאנשים, ושהוא רוצה לעשות טוב ללקוחות שלו, ואם איש המכירות יראה כל הזמן אל מול עיניו, את התועלת שהוא מביא ללקוח. ואם וכאשר איש המכירות יבין, שזה שהלקוח אמר לו לא, זה לא אומר בהכרח שהמוצר לא טוב / דברים שליליים אחרים על איש המכירות והמוצר. על ידי כל הדברים האלו, מפלס המתח והחרדה של איש המכירות יורד...