עימנואל, בקשר למה שכתבת לפולי - ייתכן (אבל לא בהכרח - ייתכן שהאדם מחובר יותר למי שהוא, לאין סוף, ונעשה מעצמו הדבר הנכון, מה שהמציאות הובילה באותו הרגע). גם אם זה כך, וזה נעשה מאגו, עדיין זה מלמד אותנו משהו על הבנאדם. על הרצונות שלו, כפי שפולי דיברה. מישהו שאומר שהוא לא פוחד למות, אבל ברגע האמת מתגלה לו שהוא מאד רוצה לחיות, גם במחיר של 'ויתור על ערכים' שהוא חשב שהוא מאמין בהם אמונה שלמה. ולהיפך - מישהו שטוען ש'לא אכפת לו', אבל, בעצם, מאד אכפת לו. טוב, המוח שלי נמס. אתגר הזהיר אותי מזה. אני צריכה קפה נמס.