וכאן אבאר את אחד השקרים הגדולים ביותר שקיימים כיום בעולם, והוא השקר של החשיבה החיובית. וכאן בעצם נאמר את האמת, מדוע החשיבה החיובית לא באמת עובדת. כי עם כל הכבוד לכך שכולם מכירים את המנטרות של החשיבה החיובית, הרי שבפועל אף אחד עוד לא הפך להיות מאושר מחשיבה חיובית. וגם אלו שהמציאו את החשיבה החיובית, גם הם בעצמם לא מאושרים.
ובטרם נסביר את השקר של החשיבה החיובית, נאמר, כי בחשיבה חיובית כמו בחשיבה שלילית וכמו בכל דבר אחר בעולם, יש איזה משהו טוב. כי בכל דבר בעולם יש בו משהו טוב. וכמו שיש איזה משהו טוב בחשיבה שלילית, כך גם יש משהו טוב בחשיבה חיובית.
ז"א חשיבה חיובית, היא לא גרועה, יותר מאשר חשיבה שלילית, שגם בה יש משהו טוב. אלא, חשיבה חיובית טובה, בדיוק כמו חשיבה שלילית. ומצד האמת, אין הבדל בין חשיבה חיובית לחשיבה שלילית. וכמובן שיש משהו אחר שהוא הרבה יותר טוב מאשר חשיבה חיובית וחשיבה שלילית. ואותו נבאר בהמשך.
ועכשיו נבאר את השקר של החשיבה החיובית. והעניין הוא, כי כאשר רוצים לבדוק על דבר כלשהו האם הוא טוב או לא, הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת, היא על פי מבחן התוצאה. ומבחן התוצאה של כל הדרכים הרוחניות בעולם, הוא האושר. דהיינו, אם האדם הופך להיות מאושר באמת, הרי שהדרך טובה, ואם לא אז לא.
והנה, חשיבה חיובית היא סוג של טריק מחשבתי שהאדם עושה על עצמו, כדי לגרום לעצמו להשיג טוב יותר את המטרות שלו. כי כאשר אין לאדם מושג האם הוא יכול או לא יכול להשיג איזה דבר, אז החשיבה החיובית אומרת לו, שעליו להאמין בעצמו, ועליו לשכנע את עצמו שהוא כן יכול להשיג את מה שהוא רוצה להשיג. ועל ידי זה לפעמים האדם מגלה את היכולות שלו.
ואכן ישנם מקרים, שעל ידי זה שהאדם חשב בחשיבה חיובית, על ידי זה האדם הצליח להשיג כל מיני מטרות שהיו לו. אבל אף על פי כן, חשיבה חיובית היא שקר. משום, שיש כאן שקר עוד יותר גדול, והוא השקר של ההצלחה ושל האושר.
כי מסיבה כלשהי, יש כאלו שנדמה להם שכדי שהם יהיו מאושרים, לשם כך עליהם להשיג איזו מטרה כלשהי בחיים שלהם. ובד"כ נדמה לאדם שהאושר, פירושו הוא, שהוא יצליח לשנות את המציאות למה שהוא רוצה שהיא תהיה. ועל בסיס זה נוצרה החשיבה החיובית, שמטרתה היא לעזור לאדם, להשיג את המטרות שלו טוב יותר.
אבל, יש כאן שקר גדול מאוד, כ"כ גדול עד שכל בני האדם בעולם טועים בו. והוא, שלא משנה האם יהיה לאדם את מה שהוא רוצה או שלא יהיה לו את מה שהוא רוצה, בכל מקרה, האדם לא יהיה מאושר. דהיינו, גם אם האדם יחשוב בחשיבה חיובית כל היום, וגם אם החשיבה החיובית תעזור לאדם להשיג את כל המטרות שלו, גם אז האדם לא יהיה מאושר.
כי לא קיים בעולם אפילו לא מצב אחד, שבו האדם ירגיש מאושר. כי אושר מהותו היא אחרת לגמרי. כי אושר מהותו היא, שהאדם מגיע למצב תודעתי, שבו הרצון שלו להיות מאושר נעלם. וזה קורה רק כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות. שאז ורק אז האדם חי בשלום אמיתי עם המציאות בכל רגע ורגע, ורק אז הרצון של האדם למצוא את האושר נעלם, ורק אז האדם מאושר באמת.
אבל כל טריק אחר וכל דרך אחרת להיות מאושר, הכל זה רק שקרים והטעיות שהאדם מטעה את עצמו. כי מי שיש לו שכל בקודקודו, עליו פשוט לעשות לעצמו דמיון מודרך ביישוב הדעת, ולדמיין שיש לו את כל מה שהוא רוצה. ועל האדם לנסות להתבונן ולראות, מה בדיוק יקרה, אחרי שיהיה לו את כל מה שהוא רוצה?
ואם האדם יתבונן היטב על הדבר הזה, הוא יראה, שגם אחרי שיש לו את כל מה שהוא רוצה, עדיין כל הזמן יש לו רצונות חדשים. ועל האדם להמשיך לדמיין, כאילו הוא שוב פעם משיג את כל מה שהוא רוצה, כרצונו וללא הגבלה. ועל האדם לנסות לחשוב היטב בדעתו, האם באמת עכשיו אחרי שיש לי את כל מה שאני רוצה, האם זה כבר מביא אותי לנקודה שבה אני יכול אך ורק ליהנות מהמציאות, ללא הרגשת חיסרון כלשהו?
ואם האדם יתבונן בזה היטב, האדם יראה, שלא משנה מה שהוא יעשה, תמיד הוא ימשיך להרגיש חיסרון כלשהו. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם יתנו לאדם להיות אלוהים וליצור את המציאות כרצונו, עדיין האדם לא ירגיש תחושה של שלמות. והאדם תמיד ימשיך להרגיש שחסר לו משהו.
וכל מי שיעשה לעצמו דמיון מודרך ויסתכל על התכלית של כל מה שהוא עושה, הוא מיד יגלה את אחד השקרים הכי גדולים בעולם, שהוא אשליית האושר המזויף. שהאדם מתאמץ כל חייו להשיג דבר, שאין לו בו תועלת. כי האדם כל הזמן משקיע מאמצים באיך להיות מאושר. והאדם לא קולט, שגם אם הוא יצליח להשיג את מה שהוא רוצה, עדיין הוא לא יהיה מאושר.
והשקר הזה, הוא אחת ההטעיות הכי גדולות בעולם. כי כולם רצים אחרי האושר, ואף אחד לא קולט את התרמית הגדולה שיש כאן, שלא משנה מה שהאדם יעשה, ולא משנה מה שיתנו לאדם, ולא משנה אם האדם יחשוב בחשיבה חיובית או שלילית, עדיין האדם לא ירגיש מאושר.
ויש כאלו שחושבים בדעתם, שלמרות שהאושר הוא חמקמק ולמרות שבכל מקרה הצלחה חיצונית כלשהי, לא תיתן להם אושר, הרי שעדיין טוב יותר שהאדם יצליח להשיג כמה שיותר דברים, ממה שהוא רוצה. כי ככל שיש לאדם יותר את מה שהוא רוצה, כך האדם מרגיש יותר שמחה.
אך גם הדבר הזה הוא שקר. כי בפועל, כאשר האדם משיג את המטרה שלו, הרי שהוא יותר מרוצה. אבל זה רק משום שהוא כרגע נמצא במצב שבו יש לו חיסרון כלשהו, דהיינו, הרצון של האדם, שהוא חיסרון. ואח"כ כאשר הרצון הזה מתמלא, אז האדם מרגיש סוג של שמחה.
אבל אחרי שעובר זמן כלשהו, הרי שתחושת השמחה הזאת דועכת. ואחרי שתחושת השמחה הזאת דועכת, אם האדם יפסיק לרוץ אחרי מטרות חדשות, הרי שהאדם חוזר למצב רגשי זהה לחלוטין למצב שבו הוא היה לפני שהוא השיג את המטרה שלו.
דהיינו, שכל תחושת השמחה של האדם כאשר הוא משיג איזו מטרה, היא לא בגלל שהוא השיג את הדבר שאותו הוא השיג, אלא אך ורק מעצם זה שהחיסרון והרצון של האדם התמלא. וזה בעצם אומר, שכדי שהאדם ירגיש תחושה של שמחה, לשם כך האדם מענה את עצמו, ורודף אחרי מטרות שאותן הוא לא צריך, וכל זה כדי לחוות רגע אחד של שמחה רגעית, כאשר האדם מצליח להשיג את רצונו.
ומילא אם הרגע הזה, היה של אושר אמיתי בשלמות. אז אולי באמת היה שווה לרדוף אחריו ולהשקיע בו מאמצים. אבל מי יכול לומר שהוא חווה תחושה של שלמות ושל אושר אמיתי בשלמות, כאשר הוא משיג את המטרות שלו? ונזכיר, אושר אמיתי בא לידי ביטוי בכך שהאדם במצב של אושר, חווה שלמות כ"כ גדולה, עד שהרצון להיות מאושר נעלם.
ומי יכול לומר שכאשר הוא משיג את המטרות שלו, ותהיה המטרה אשר תהיה, מי יכול לומר שהוא אכן חווה אושר כ"כ גדול, עד שכל הרצון שלו להיות מאושר נעלם, ועד שכל הרצונות שלו וכל תחושות החיסרון שלו נעלמים בבת אחת?
כי את האמת, האדם יודע. והאמת היא, שגם כאשר האדם כן מצליח להשיג איזו מטרה, וגם כאשר האדם כן מרגיש שמחה מכך שהוא השיג איזו מטרה, הרי שגם אז האדם לא מרגיש סוג של שמחה שלמה. כי גם באותו הרגע יש לאדם טרדות על הראש, וגם אז האדם בתוך תוכו חווה פחד לאבד את מה שהוא השיג.
כי כל דבר שהאדם מצליח להשיג אותו, באותו הרגע האדם משיג איתו גם פחד. פחד מפני האיבוד של הדבר שאותו האדם השיג. כי האדם רוכש לעצמו בחייו פחדים. וכל הישג שהאדם משיג אותו, הרי שבעצם האדם משיג יחד עם ההישג הזה, גם עוד פחד ניסתר, פחד מפני האיבוד של אותו הישג.
כי מי יכול לומר שהוא לא מפחד לאבד את כל ההישגים שלו. ואם האדם לא היה מפחד לאבד את ההישגים שלו, הרי שזה היה אומר, שההישגים האלו לא היו בעלי ערך עבור האדם, וממילא מלכתחילה האדם לא היה מנסה להשיג אותם.
וכאשר האדם מנסה להשיג מטרה כלשהי, הדבר הזה מעיד על כך שהאדם רוצה את הדבר שאותו הוא מנסה להשיג. וזה בעצם אומר שהאדם בתוך תוכו לא רוצה להיות במצב שבו לא יהיה לו את הדבר שאותו הוא מנסה להשיג. וכאשר האדם כן מצליח להשיג איזה דבר, הרי שבאותו הרגע האדם משיג גם פחד, פחד וחשש מפני איבוד הדבר.
ומילא, אם אחרי שהאדם היה משיג את מה שהוא רוצה, הוא היה יכול לנוח על זרי הדפנה ולהפסיק לרדוף כמו משוגע אחרי ההצלחה הבאה. אבל מאחר שהאדם רחוק מהאושר האמיתי, שהוא עניין אחר לגמרי כנ"ל, הרי שהאדם ממשיך כמו משוגע לרדוף אחרי הזנב של עצמו, ולנסות שוב פעם להשיג עוד מטרות נוספות כדי לברוח מתחושת הדיכאון של חוסר הסיפוק המתמיד שיש לאדם.
כי יש בעולם המון מנהיגים של טעות. שהם מטעים את האדם, בכך שהם מובילים אותו בדרך לא נכונה, אל אושר שקרי שהוא כמו מי ים מלוחים. שככל שהאדם שותה מהם יותר, כך הוא מרגיש עוד יותר את תחושת הצמא. ואותם מנהיגי הטעות, אין להם מושג מימינם ומשמאלם לגבי מהו אושר אמיתי.
והם מטעים את האדם בכל מיני הטעיות, כמו ההטעיה של החשיבה החיובית. והם כל הזמן מלמדים את האדם שעליו לחשוב בצורה חיובית כדי להשיג את המטרות שלו. ובכך הם מטעים את האדם, בכך שהם גורמים לאדם לחשוב שאם הוא ישיג את המטרות שלו, הוא יהיה מאושר. למרות, שלא כך הוא הדבר.
כי אף אחד ממנהיגי השקר לא אומר לאדם, תנסה לחשוב חיובי, תשיג את המטרות שלך, ועדיין לא תהיה מאושר. אלא כולם בונים על הרצון של האדם להיות מאושר. ודרך זה הם מוכרים לאדם את הרעיון של החשיבה החיובית ושל החשיבה האופטימית וכיו"ב רעיונות שונים. שבפועל, אף אחד מהם לא באמת מוביל את האדם אל האושר.
והתועלת המרכזית שהחשיבה החיובית נותנת לאדם, היא, שהיא מקרבת את האדם להבין את השקר של החשיבה החיובית ושל האושר השקרי. כי על ידי החשיבה החיובית, האדם משיג יותר מהר את המטרות שלו, ואז הוא מגלה יותר מהר איך שיקרו אותו ואיך הוא חי בשקר של חשיבה חיובית שאמורה להוביל אותו אל האושר, למרות שהיא אינה יכולה לעשות זאת.
וזאת הסיבה, שבגללה רמת הדיכאון הכלל עולמי עולה כל הזמן. ולמרות שכל שיטות החשיבה החיובית עולות ומתפרסמות כל הזמן, הרי שבפועל, רמת הדיכאון והעצבות והייאוש העולמי עולה כל הזמן. וככל שיש יותר חשיבה חיובית בעולם, כך רמת הדיכאון עולה בעולם.
וזה משום, שככל שאנשים רודפים יותר אחרי השקר, כך הם מבינים טוב יותר שהשקר הוא שקר, והם קולטים את הבעיה שבה הם נמצאים. כי כנ"ל התועלת המרכזית של החשיבה החיובית, היא שהיא מקרבת את האדם להבין שהחשיבה החיובית היא שקר, ושהיא לא יכולה להוביל את האדם אל האושר.
וככל שיש יותר חשיבה חיובית בעולם, כך בני האדם מתבוננים טוב יותר על הפנימיות האישית של עצמם, וכך רמת הדיכאון עולה. כי אין לאף אחד מושג איך להיות מאושר באמת. וכל אחד משקר את חברו בשקר כלשהו. כי לאף אחד אין מושג מהי האמת, לגבי איך יכול האדם להיות כ"כ מאושר, עד שהרצון להיות מאושר יעלם מהאדם כלא היה.
ולכן, ככל שיותר שיטות של ניו אייג' חדשות מתפרסמות בעולם, כך רמת הדיכאון העולמי עולה. כי לאט לאט אנשים מגלים את השקר של כל השיטות הרוחניות. כי אף אחת מהן לא באמת יכולה לגרום לאדם להיות מאושר בשלמות ובאמת. כי אושר, זה עניין אחר לגמרי.
וכל השיטות כולן, בסך הכל, הן כמו סמים שהאדם לוקח אותם, כדי לשכוח את הצרות שלו. כי כאשר האדם מאושר באמת על ידי הבנת המציאות בשלמות, במקרה כזה האדם חווה תחושה של סיפוק מלא מהמציאות. אבל כאשר האדם לא מבין את המציאות באמת, על ידי זה האדם כל הזמן חווה תחושה של חוסר סיפוק מתמיד.
וכפי שניתן לראות בחוש, שגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, הוא עדיין ירגיש חוסר סיפוק. וחוסר הסיפוק, מבטא את זה שהאדם לא מרוצה מהמציאות, משום שהוא לא באמת מבין אותה. וכל זמן שהאדם לא יבין את המציאות בשלמות, הוא ימשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמו, וימשיך כל הזמן להמציא לעצמו מטרות חדשות בחיים, כדי לנסות לחוות רגעי שמחה קטנים. למרות שבאמת, האדם כמו משוגע חי במעגלים, בלי שום נקודת עצירה.
כי מי שהוא קצת חכם, הוא כבר אמור להבין, שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, גם אז הוא ירגיש שהוא לא מרוצה, וגם אז הוא יחפש מטרות חדשות. ונניח לדוגמה שהאדם נמצא בתחושה של דיכאון. ונניח לדוגמה שהאדם שנמצא בדיכאון מוצא איזו מטרה ומנסה להשיג אותה. וככל שהאדם מתקרב להשיג אותה, כך הוא מרגיש יותר שמחה. ואחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, אז הוא מרגיש תחושת שמחה עוד יותר גדולה.
אבל רגע אחד אחרי שהאדם השיג את המטרה שלו, כבר אז תחושת השמחה דועכת. ורגע אחד אחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, הוא כבר חייב להציב לעצמו כמו עבד, איזו מטרה חדשה להשתעבד אליה. כי אם האדם לא יציב לעצמו מטרה חדשה, אז הוא מהר מאוד יחזור לתחושת דיכאון, עוד יותר גדולה ממה שהוא היה בה קודם לכן.
ז"א שכל מה שהאדם משיג בחיים, שום דבר לא עוזר לו לצאת מתחושת הדיכאון, חוסר הסיפוק והריקנות הקיומית שלו. והאדם כל הזמן מנסה להציב לעצמו בחיים כל מיני מטרות שונות ומשונות, כדי לשכוח את זה שאין לו מושג למה בכלל הוא חי. והאדם נמצא במרוץ של משוגעים, כדי לברוח מתחושת הריקנות הקיומית שלו.
ובטרם נסביר את השקר של החשיבה החיובית, נאמר, כי בחשיבה חיובית כמו בחשיבה שלילית וכמו בכל דבר אחר בעולם, יש איזה משהו טוב. כי בכל דבר בעולם יש בו משהו טוב. וכמו שיש איזה משהו טוב בחשיבה שלילית, כך גם יש משהו טוב בחשיבה חיובית.
ז"א חשיבה חיובית, היא לא גרועה, יותר מאשר חשיבה שלילית, שגם בה יש משהו טוב. אלא, חשיבה חיובית טובה, בדיוק כמו חשיבה שלילית. ומצד האמת, אין הבדל בין חשיבה חיובית לחשיבה שלילית. וכמובן שיש משהו אחר שהוא הרבה יותר טוב מאשר חשיבה חיובית וחשיבה שלילית. ואותו נבאר בהמשך.
ועכשיו נבאר את השקר של החשיבה החיובית. והעניין הוא, כי כאשר רוצים לבדוק על דבר כלשהו האם הוא טוב או לא, הדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת, היא על פי מבחן התוצאה. ומבחן התוצאה של כל הדרכים הרוחניות בעולם, הוא האושר. דהיינו, אם האדם הופך להיות מאושר באמת, הרי שהדרך טובה, ואם לא אז לא.
והנה, חשיבה חיובית היא סוג של טריק מחשבתי שהאדם עושה על עצמו, כדי לגרום לעצמו להשיג טוב יותר את המטרות שלו. כי כאשר אין לאדם מושג האם הוא יכול או לא יכול להשיג איזה דבר, אז החשיבה החיובית אומרת לו, שעליו להאמין בעצמו, ועליו לשכנע את עצמו שהוא כן יכול להשיג את מה שהוא רוצה להשיג. ועל ידי זה לפעמים האדם מגלה את היכולות שלו.
ואכן ישנם מקרים, שעל ידי זה שהאדם חשב בחשיבה חיובית, על ידי זה האדם הצליח להשיג כל מיני מטרות שהיו לו. אבל אף על פי כן, חשיבה חיובית היא שקר. משום, שיש כאן שקר עוד יותר גדול, והוא השקר של ההצלחה ושל האושר.
כי מסיבה כלשהי, יש כאלו שנדמה להם שכדי שהם יהיו מאושרים, לשם כך עליהם להשיג איזו מטרה כלשהי בחיים שלהם. ובד"כ נדמה לאדם שהאושר, פירושו הוא, שהוא יצליח לשנות את המציאות למה שהוא רוצה שהיא תהיה. ועל בסיס זה נוצרה החשיבה החיובית, שמטרתה היא לעזור לאדם, להשיג את המטרות שלו טוב יותר.
אבל, יש כאן שקר גדול מאוד, כ"כ גדול עד שכל בני האדם בעולם טועים בו. והוא, שלא משנה האם יהיה לאדם את מה שהוא רוצה או שלא יהיה לו את מה שהוא רוצה, בכל מקרה, האדם לא יהיה מאושר. דהיינו, גם אם האדם יחשוב בחשיבה חיובית כל היום, וגם אם החשיבה החיובית תעזור לאדם להשיג את כל המטרות שלו, גם אז האדם לא יהיה מאושר.
כי לא קיים בעולם אפילו לא מצב אחד, שבו האדם ירגיש מאושר. כי אושר מהותו היא אחרת לגמרי. כי אושר מהותו היא, שהאדם מגיע למצב תודעתי, שבו הרצון שלו להיות מאושר נעלם. וזה קורה רק כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות. שאז ורק אז האדם חי בשלום אמיתי עם המציאות בכל רגע ורגע, ורק אז הרצון של האדם למצוא את האושר נעלם, ורק אז האדם מאושר באמת.
אבל כל טריק אחר וכל דרך אחרת להיות מאושר, הכל זה רק שקרים והטעיות שהאדם מטעה את עצמו. כי מי שיש לו שכל בקודקודו, עליו פשוט לעשות לעצמו דמיון מודרך ביישוב הדעת, ולדמיין שיש לו את כל מה שהוא רוצה. ועל האדם לנסות להתבונן ולראות, מה בדיוק יקרה, אחרי שיהיה לו את כל מה שהוא רוצה?
ואם האדם יתבונן היטב על הדבר הזה, הוא יראה, שגם אחרי שיש לו את כל מה שהוא רוצה, עדיין כל הזמן יש לו רצונות חדשים. ועל האדם להמשיך לדמיין, כאילו הוא שוב פעם משיג את כל מה שהוא רוצה, כרצונו וללא הגבלה. ועל האדם לנסות לחשוב היטב בדעתו, האם באמת עכשיו אחרי שיש לי את כל מה שאני רוצה, האם זה כבר מביא אותי לנקודה שבה אני יכול אך ורק ליהנות מהמציאות, ללא הרגשת חיסרון כלשהו?
ואם האדם יתבונן בזה היטב, האדם יראה, שלא משנה מה שהוא יעשה, תמיד הוא ימשיך להרגיש חיסרון כלשהו. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם יתנו לאדם להיות אלוהים וליצור את המציאות כרצונו, עדיין האדם לא ירגיש תחושה של שלמות. והאדם תמיד ימשיך להרגיש שחסר לו משהו.
וכל מי שיעשה לעצמו דמיון מודרך ויסתכל על התכלית של כל מה שהוא עושה, הוא מיד יגלה את אחד השקרים הכי גדולים בעולם, שהוא אשליית האושר המזויף. שהאדם מתאמץ כל חייו להשיג דבר, שאין לו בו תועלת. כי האדם כל הזמן משקיע מאמצים באיך להיות מאושר. והאדם לא קולט, שגם אם הוא יצליח להשיג את מה שהוא רוצה, עדיין הוא לא יהיה מאושר.
והשקר הזה, הוא אחת ההטעיות הכי גדולות בעולם. כי כולם רצים אחרי האושר, ואף אחד לא קולט את התרמית הגדולה שיש כאן, שלא משנה מה שהאדם יעשה, ולא משנה מה שיתנו לאדם, ולא משנה אם האדם יחשוב בחשיבה חיובית או שלילית, עדיין האדם לא ירגיש מאושר.
ויש כאלו שחושבים בדעתם, שלמרות שהאושר הוא חמקמק ולמרות שבכל מקרה הצלחה חיצונית כלשהי, לא תיתן להם אושר, הרי שעדיין טוב יותר שהאדם יצליח להשיג כמה שיותר דברים, ממה שהוא רוצה. כי ככל שיש לאדם יותר את מה שהוא רוצה, כך האדם מרגיש יותר שמחה.
אך גם הדבר הזה הוא שקר. כי בפועל, כאשר האדם משיג את המטרה שלו, הרי שהוא יותר מרוצה. אבל זה רק משום שהוא כרגע נמצא במצב שבו יש לו חיסרון כלשהו, דהיינו, הרצון של האדם, שהוא חיסרון. ואח"כ כאשר הרצון הזה מתמלא, אז האדם מרגיש סוג של שמחה.
אבל אחרי שעובר זמן כלשהו, הרי שתחושת השמחה הזאת דועכת. ואחרי שתחושת השמחה הזאת דועכת, אם האדם יפסיק לרוץ אחרי מטרות חדשות, הרי שהאדם חוזר למצב רגשי זהה לחלוטין למצב שבו הוא היה לפני שהוא השיג את המטרה שלו.
דהיינו, שכל תחושת השמחה של האדם כאשר הוא משיג איזו מטרה, היא לא בגלל שהוא השיג את הדבר שאותו הוא השיג, אלא אך ורק מעצם זה שהחיסרון והרצון של האדם התמלא. וזה בעצם אומר, שכדי שהאדם ירגיש תחושה של שמחה, לשם כך האדם מענה את עצמו, ורודף אחרי מטרות שאותן הוא לא צריך, וכל זה כדי לחוות רגע אחד של שמחה רגעית, כאשר האדם מצליח להשיג את רצונו.
ומילא אם הרגע הזה, היה של אושר אמיתי בשלמות. אז אולי באמת היה שווה לרדוף אחריו ולהשקיע בו מאמצים. אבל מי יכול לומר שהוא חווה תחושה של שלמות ושל אושר אמיתי בשלמות, כאשר הוא משיג את המטרות שלו? ונזכיר, אושר אמיתי בא לידי ביטוי בכך שהאדם במצב של אושר, חווה שלמות כ"כ גדולה, עד שהרצון להיות מאושר נעלם.
ומי יכול לומר שכאשר הוא משיג את המטרות שלו, ותהיה המטרה אשר תהיה, מי יכול לומר שהוא אכן חווה אושר כ"כ גדול, עד שכל הרצון שלו להיות מאושר נעלם, ועד שכל הרצונות שלו וכל תחושות החיסרון שלו נעלמים בבת אחת?
כי את האמת, האדם יודע. והאמת היא, שגם כאשר האדם כן מצליח להשיג איזו מטרה, וגם כאשר האדם כן מרגיש שמחה מכך שהוא השיג איזו מטרה, הרי שגם אז האדם לא מרגיש סוג של שמחה שלמה. כי גם באותו הרגע יש לאדם טרדות על הראש, וגם אז האדם בתוך תוכו חווה פחד לאבד את מה שהוא השיג.
כי כל דבר שהאדם מצליח להשיג אותו, באותו הרגע האדם משיג איתו גם פחד. פחד מפני האיבוד של הדבר שאותו האדם השיג. כי האדם רוכש לעצמו בחייו פחדים. וכל הישג שהאדם משיג אותו, הרי שבעצם האדם משיג יחד עם ההישג הזה, גם עוד פחד ניסתר, פחד מפני האיבוד של אותו הישג.
כי מי יכול לומר שהוא לא מפחד לאבד את כל ההישגים שלו. ואם האדם לא היה מפחד לאבד את ההישגים שלו, הרי שזה היה אומר, שההישגים האלו לא היו בעלי ערך עבור האדם, וממילא מלכתחילה האדם לא היה מנסה להשיג אותם.
וכאשר האדם מנסה להשיג מטרה כלשהי, הדבר הזה מעיד על כך שהאדם רוצה את הדבר שאותו הוא מנסה להשיג. וזה בעצם אומר שהאדם בתוך תוכו לא רוצה להיות במצב שבו לא יהיה לו את הדבר שאותו הוא מנסה להשיג. וכאשר האדם כן מצליח להשיג איזה דבר, הרי שבאותו הרגע האדם משיג גם פחד, פחד וחשש מפני איבוד הדבר.
ומילא, אם אחרי שהאדם היה משיג את מה שהוא רוצה, הוא היה יכול לנוח על זרי הדפנה ולהפסיק לרדוף כמו משוגע אחרי ההצלחה הבאה. אבל מאחר שהאדם רחוק מהאושר האמיתי, שהוא עניין אחר לגמרי כנ"ל, הרי שהאדם ממשיך כמו משוגע לרדוף אחרי הזנב של עצמו, ולנסות שוב פעם להשיג עוד מטרות נוספות כדי לברוח מתחושת הדיכאון של חוסר הסיפוק המתמיד שיש לאדם.
כי יש בעולם המון מנהיגים של טעות. שהם מטעים את האדם, בכך שהם מובילים אותו בדרך לא נכונה, אל אושר שקרי שהוא כמו מי ים מלוחים. שככל שהאדם שותה מהם יותר, כך הוא מרגיש עוד יותר את תחושת הצמא. ואותם מנהיגי הטעות, אין להם מושג מימינם ומשמאלם לגבי מהו אושר אמיתי.
והם מטעים את האדם בכל מיני הטעיות, כמו ההטעיה של החשיבה החיובית. והם כל הזמן מלמדים את האדם שעליו לחשוב בצורה חיובית כדי להשיג את המטרות שלו. ובכך הם מטעים את האדם, בכך שהם גורמים לאדם לחשוב שאם הוא ישיג את המטרות שלו, הוא יהיה מאושר. למרות, שלא כך הוא הדבר.
כי אף אחד ממנהיגי השקר לא אומר לאדם, תנסה לחשוב חיובי, תשיג את המטרות שלך, ועדיין לא תהיה מאושר. אלא כולם בונים על הרצון של האדם להיות מאושר. ודרך זה הם מוכרים לאדם את הרעיון של החשיבה החיובית ושל החשיבה האופטימית וכיו"ב רעיונות שונים. שבפועל, אף אחד מהם לא באמת מוביל את האדם אל האושר.
והתועלת המרכזית שהחשיבה החיובית נותנת לאדם, היא, שהיא מקרבת את האדם להבין את השקר של החשיבה החיובית ושל האושר השקרי. כי על ידי החשיבה החיובית, האדם משיג יותר מהר את המטרות שלו, ואז הוא מגלה יותר מהר איך שיקרו אותו ואיך הוא חי בשקר של חשיבה חיובית שאמורה להוביל אותו אל האושר, למרות שהיא אינה יכולה לעשות זאת.
וזאת הסיבה, שבגללה רמת הדיכאון הכלל עולמי עולה כל הזמן. ולמרות שכל שיטות החשיבה החיובית עולות ומתפרסמות כל הזמן, הרי שבפועל, רמת הדיכאון והעצבות והייאוש העולמי עולה כל הזמן. וככל שיש יותר חשיבה חיובית בעולם, כך רמת הדיכאון עולה בעולם.
וזה משום, שככל שאנשים רודפים יותר אחרי השקר, כך הם מבינים טוב יותר שהשקר הוא שקר, והם קולטים את הבעיה שבה הם נמצאים. כי כנ"ל התועלת המרכזית של החשיבה החיובית, היא שהיא מקרבת את האדם להבין שהחשיבה החיובית היא שקר, ושהיא לא יכולה להוביל את האדם אל האושר.
וככל שיש יותר חשיבה חיובית בעולם, כך בני האדם מתבוננים טוב יותר על הפנימיות האישית של עצמם, וכך רמת הדיכאון עולה. כי אין לאף אחד מושג איך להיות מאושר באמת. וכל אחד משקר את חברו בשקר כלשהו. כי לאף אחד אין מושג מהי האמת, לגבי איך יכול האדם להיות כ"כ מאושר, עד שהרצון להיות מאושר יעלם מהאדם כלא היה.
ולכן, ככל שיותר שיטות של ניו אייג' חדשות מתפרסמות בעולם, כך רמת הדיכאון העולמי עולה. כי לאט לאט אנשים מגלים את השקר של כל השיטות הרוחניות. כי אף אחת מהן לא באמת יכולה לגרום לאדם להיות מאושר בשלמות ובאמת. כי אושר, זה עניין אחר לגמרי.
וכל השיטות כולן, בסך הכל, הן כמו סמים שהאדם לוקח אותם, כדי לשכוח את הצרות שלו. כי כאשר האדם מאושר באמת על ידי הבנת המציאות בשלמות, במקרה כזה האדם חווה תחושה של סיפוק מלא מהמציאות. אבל כאשר האדם לא מבין את המציאות באמת, על ידי זה האדם כל הזמן חווה תחושה של חוסר סיפוק מתמיד.
וכפי שניתן לראות בחוש, שגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, הוא עדיין ירגיש חוסר סיפוק. וחוסר הסיפוק, מבטא את זה שהאדם לא מרוצה מהמציאות, משום שהוא לא באמת מבין אותה. וכל זמן שהאדם לא יבין את המציאות בשלמות, הוא ימשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמו, וימשיך כל הזמן להמציא לעצמו מטרות חדשות בחיים, כדי לנסות לחוות רגעי שמחה קטנים. למרות שבאמת, האדם כמו משוגע חי במעגלים, בלי שום נקודת עצירה.
כי מי שהוא קצת חכם, הוא כבר אמור להבין, שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, גם אז הוא ירגיש שהוא לא מרוצה, וגם אז הוא יחפש מטרות חדשות. ונניח לדוגמה שהאדם נמצא בתחושה של דיכאון. ונניח לדוגמה שהאדם שנמצא בדיכאון מוצא איזו מטרה ומנסה להשיג אותה. וככל שהאדם מתקרב להשיג אותה, כך הוא מרגיש יותר שמחה. ואחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, אז הוא מרגיש תחושת שמחה עוד יותר גדולה.
אבל רגע אחד אחרי שהאדם השיג את המטרה שלו, כבר אז תחושת השמחה דועכת. ורגע אחד אחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, הוא כבר חייב להציב לעצמו כמו עבד, איזו מטרה חדשה להשתעבד אליה. כי אם האדם לא יציב לעצמו מטרה חדשה, אז הוא מהר מאוד יחזור לתחושת דיכאון, עוד יותר גדולה ממה שהוא היה בה קודם לכן.
ז"א שכל מה שהאדם משיג בחיים, שום דבר לא עוזר לו לצאת מתחושת הדיכאון, חוסר הסיפוק והריקנות הקיומית שלו. והאדם כל הזמן מנסה להציב לעצמו בחיים כל מיני מטרות שונות ומשונות, כדי לשכוח את זה שאין לו מושג למה בכלל הוא חי. והאדם נמצא במרוץ של משוגעים, כדי לברוח מתחושת הריקנות הקיומית שלו.
050-3331-331