מה רע במחשבה שהכל לטובה?

הרבה אנשים מאמצים את המחשבה שהכל לטובה מתוך כוונה להרגיש טוב יותר עם עצמם, בעיקר כשקורים דברים רעים או לא נעימים בחיים. אליעד כהן מסביר שהתפיסה הזאת, שנועדה כביכול לסייע לאדם להתמודד, בפועל עלולה לגרום לו יותר נזק מאשר תועלת.

אליעד מתאר מצב שבו אדם חווה אירוע רע, ומיד אומר לעצמו משפטים כמו "הכל לטובה", "מה שלא הורג מחשל", או "מהלימון נעשה לימונדה". המשפטים האלה אמורים להרגיע אותו ולעזור לו לא להרגיש רע. אלא שלפי אליעד, בדיוק אותה מחשבה שמטרתה לעזור יכולה דווקא ליצור נזק נפשי משמעותי יותר.

איך מחשבה חיובית יכולה דווקא להזיק?

אליעד מסביר שכאשר אדם אומר לעצמו שהכל לטובה, הוא למעשה שותל בראשו את ההנחה שחייב להיות לו טוב, או במילים אחרות: שאסור שיהיה רע. ככל שאדם משכנע את עצמו שהכל חייב להסתיים לטובה, הוא למעשה מגדיל את התלות שלו בכך שהמציאות תתאים לרצונות שלו. ואז, כאשר הדברים לא משתפרים כפי שהוא ציפה, הוא עלול להרגיש רע עוד יותר.

לדוגמה, אם אדם מאמין שכל דבר שקורה לו חייב להיות לטובה, ואז קורה לו משהו רע, הוא מתחיל לשאול את עצמו למה הטובה לא הגיעה עדיין. כך נוצרת אצלו תחושה של תסכול, מכיוון שהוא מצפה לתוצאה חיובית שלא מתרחשת.

האם באמת המציאות פועלת לטובתנו?

לפי אליעד כהן, המציאות אינה פועלת לטובה או לרעה. במציאות האובייקטיבית אין דבר כזה "טוב" או "רע". כל מה שקורה בעולם הוא פשוט אירוע. האדם עצמו מחליט האם האירוע הוא טוב או רע בהתאם לרצונותיו ולתפיסותיו. כאשר האדם אומר לעצמו שהכל לטובה, הוא מתעקש לנסות להתאים את המציאות לרצונות שלו במקום לקבל את המציאות כפי שהיא.

אליעד מדגיש שאם האדם יקבל את האפשרות שגם דברים רעים יכולים להתרחש, ושהוא יכול להתמודד איתם כפי שהם, ללא הניסיון להפוך אותם ל"טובה", הוא ייפגע פחות. זאת משום שהוא לא יפתח תלות בציפייה לתוצאה חיובית, ולכן גם לא יתאכזב אם היא לא תגיע.

מה עדיף לחשוב במקום "הכל לטובה"?

אליעד מציע חלופה למחשבה שהכל לטובה: במקום לנסות לשכנע את עצמך שהרע הוא בעצם טוב, עדיף לשאול שאלות כמו "מי אמר שזה רע?", "מי אמר שזה טוב?" או אפילו "מה זה משנה?". לפי אליעד, שאלות אלה מקרבות את האדם לאמת, כי הן משחררות אותו מהתלות בתוצאה מסוימת. האדם יכול ללמוד לקבל את המציאות כמו שהיא, כולל את הדברים הלא נעימים, בלי לנסות להפוך אותם בכוח למשהו חיובי.

לדוגמה, אם אדם מפוטר מהעבודה שלו, הוא יכול להגיד "זה לטובה, תגיע עבודה טובה יותר", ואז הוא תלוי בתקווה ובציפייה שיגיע משהו טוב יותר, מה שעלול לגרום לו לסבל אם המציאות לא תתאים לציפייה הזאת. לעומת זאת, אם הוא יאמר "מי אמר שזה רע שאני מפוטר?" או "מה זה משנה אם פוטרתי?", הוא יגיע לשלווה פנימית גדולה יותר, כי הוא לא מצפה שהמציאות תהיה אחרת מכפי שהיא באמת.

למה תחושת חוסר משמעות יכולה לעזור במצבי לחץ או משבר?

אליעד מסביר כי דווקא המחשבה שאין משמעות מיוחדת למה שקורה יכולה לסייע לאדם להתמודד טוב יותר עם דברים רעים. כשאדם חושב "אז מה אם רע לי?" או "למי אכפת אם אני חווה כרגע משבר?", הוא משחרר את עצמו מהלחץ ומהתלות בתוצאה חיובית כלשהי. בצורה כזו, האדם משתחרר מן המאבק הפנימי שנובע מהניסיון להפוך רע לטוב.

לפי אליעד, ההבנה שהמציאות לא מתכוונת לגרום לנו לא טוב ולא רע, אלא פשוט מתרחשת כפי שהיא, מאפשרת לאדם להתמודד טוב יותר עם אירועים רעים או לא נעימים. האדם הופך להיות חופשי יותר מבחינה רגשית, משום שהוא מפסיק לתלות את האושר שלו בכך שהמציאות תתאים בדיוק לרצונותיו.

מה באמת צריך לעשות כשהמציאות קשה?

אליעד כהן מסביר שהדבר הנכון לעשות כאשר המציאות קשה הוא לא להיאחז באמירה "הכל לטובה", אלא להכיר בכך שהמציאות מורכבת, שיש דברים רעים ודברים טובים, ושבסופו של דבר כל ניסיון להפוך רע לטוב רק מחזק את תחושת התלות באירועים החיצוניים.

לכן, במקום להכריח את עצמך לחשוב חיובי בכל מצב, כדאי לאפשר לעצמך לקבל את הדברים כפי שהם, בלי לנסות לתקן או לשנות אותם בכוח. הגישה הזאת מפחיתה באופן משמעותי את תחושת האכזבה והסבל.