למה בן אדם תמיד חושב שלילי ורואה רק את הרע?

הרבה אנשים מוצאים את עצמם בתוך מעגל של חשיבה שלילית קיצונית. האדם השלילי רואה כל דבר באור פסימי, כל מה שקורה הוא מפרש כשלילי ומרגיש שכל העולם נגדו. אליעד כהן מסביר למה זה קורה ומה ההיגיון שעומד מאחורי חשיבה כזאת.

אחת הסיבות המרכזיות שגורמות לאדם לחשיבה שלילית קיצונית היא מנגנון הגנה נפשי, שמטרתו למנוע מהאדם להרגיש רע יותר בעתיד. כלומר, האדם מראש הופך את הטוב לרע, כדי לא להסתכן בכך שהמצב יידרדר עוד יותר ויהיה רע יותר מכפי שהוא עכשיו.

לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו אדם חושש שהוא יפתח התמכרות לאלכוהול, ושההתמכרות הזאת עלולה לגרום לו נזק רב. מתוך הפחד הזה, הוא מתחיל לפתח שנאה לדברים שמזכירים לו אלכוהול, אפילו אם אין קשר אמיתי ביניהם. למשל, האדם רואה קולה, ומתמלא בשנאה לקולה בטענה שזה מזכיר לו יין, למרות שאין באמת קשר ישיר. בכך הוא מגן על עצמו מפני החשש שהאהבה לקולה תוביל אותו בסופו של דבר לאהוב יין, להתמכר לו, ולסבול מאוד. כלומר, האדם הופך באופן מודע או בלתי מודע את הטוב לרע כדי שלא יהיה מצב שהטוב יהפוך לרע גדול יותר בעתיד.

החשיבה הזאת עובדת כמנגנון הגנה מפני אכזבות עתידיות. האדם שראה בעברו אדם אחר שנפגע או שהוא עצמו חווה פגיעה ואכזבה, מחליט באופן לא מודע שהוא רוצה להגן על עצמו מפני פגיעה דומה. הדרך שלו לעשות זאת היא פשוט לא להתאהב בכלום - כי אם אתה לא מתאהב, אז גם לא תיפגע. וכדי לא להתאהב, הוא דואג לראות את כל מה שקורה סביבו באור שלילי. ככל שיותר דברים ייראו לו שליליים, כך הסיכון שיתאהב בדברים וייפגע יורד.

איך מנגנון הגנה זה מוביל לפסימיות קיצונית ופחד מהנאה?

כשאדם נוקט גישה זו של שליליות, הוא נמנע מכל התאהבות או הנאה אמיתית מהחיים. כי הרי אם הוא יהנה ממשהו, קיימת הסכנה שההנאה תילקח ממנו, ואז האכזבה והכאב יהיו גדולים מאוד. לכן, הוא מעדיף לראות את החיים באופן פסימי ושלילי תמיד, כי כך הוא מראש מכין את עצמו לאכזבות עתידיות - הוא מראש מוריד ציפיות כדי לא לחוות כאב גדול במקרה של כישלון או אובדן.

לדוגמה, אדם כזה יכול לקום בבוקר, וכשיגידו לו "בוקר טוב", הוא יפרש זאת כאילו קיללו אותו או כאילו מתכוונים נגדו. כל מילה או מעשה טוב שמופנה אליו, מתפרש אצלו כמשהו שלילי שנועד להזיק לו, כך הוא בעצם מגונן על עצמו מפני פגיעה עתידית.

כיצד ניתן לפתור את בעיית החשיבה השלילית הקיצונית?

אליעד כהן מציין שיש פתרונות רבים למצב כזה, והפתרון העיקרי הוא להיצמד לאמת וללמד את האדם לא לפחד להרגיש רע. כדי להתמודד עם הפחד הזה, יש לעזור לאדם לקבל את האפשרות שגם אם יתרחש התסריט הכי גרוע, הוא יהיה מסוגל להתמודד איתו. כאשר האדם משתכנע שאין צורך להגן על עצמו כל הזמן מפני אכזבה או כאב, הוא כבר לא זקוק למנגנון ההגנה של החשיבה השלילית הקיצונית.

כלומר, אם האדם יבין שהחוויה של כאב או אכזבה אינה קטסטרופלית כפי שהוא חושב, הוא יוכל להרשות לעצמו להרגיש טוב, ליהנות מהחיים ולהיות פחות שלילי. ככל שהוא יבין ויאמין ביכולתו להתמודד עם כאב ואכזבה, כך יקטן הצורך שלו להיות שלילי ולהישאר במצב של מגננה תמידית.

בסיכום, אליעד כהן מדגיש את הנקודה שהחשיבה השלילית נובעת מרצון עמוק של האדם להימנע מפגיעה או אכזבה עתידית, ולכן הפתרון נמצא בשינוי האמונה וביכולת של האדם להתמודד עם כאב אפשרי בעתיד.