דימוי עצמי נמוך, דימוי עצמי שלילי, חוסר הערכה עצמית, חיזוק הביטחון העצמי, דימוי עצמי חיובי, דימוי עצמי גבוה, אהבה עצמית, קבלה עצמית, הערכה עצמית גבוהה, הערכה עצמית נמוכה, לחזק ביטחון עצמי
האם כל הרגש שלנו כלפי אחרים הוא רק השלכה של עצמנו?
אנשים רבים שואלים את עצמם האם הרגשות שהם חווים כלפי אנשים אחרים - כמו רחמים, שמחה או עצב - הם בעצם רק השלכות של מצבם האישי או דימויים פנימיים שלהם. אליעד כהן מתייחס לשאלה זו לעומק ומסביר באמצעות דוגמאות מוחשיות את הדרך שבה האדם תופס את עצמו ואת סביבתו, ואת הקשר ההכרחי בין השניים.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב בו אדם רואה מישהו חולה ומרחם עליו, או לחילופין, אדם אחר שנולד לו ילד ומישהו שמח בשבילו. השאלה שעולה היא האם הרגש שנחווה כלפי המצב של האחר בהכרח נובע מכך שהאדם משליך על עצמו את המצב: "אם לי היה קורה הדבר הזה, האם אני הייתי מרגיש כך או אחרת?" לפי אליעד, זוהי אכן השלכה של המצב הפנימי של האדם על האחר.
עם זאת, אליעד מציין כי השאלה האמיתית היא האם האדם מסוגל בכלל להתייחס למצב כלשהו באופן אובייקטיבי לחלוטין, או שכל רגש שאדם חווה הוא בהכרח תלוי בחוויה האישית הפנימית שלו. על פי ההסבר של אליעד, אנשים פעמים רבות מעדיפים לחשוב שניתן להתייחס למצב מסוים באופן אובייקטיבי כדי להימנע מהתמודדות ישירה עם רגשות או דימויים שליליים שיש להם על עצמם.
האם אפשר להסתכל על אחרים בלי להשוות לעצמי?
אליעד מדגיש כי כאשר אדם חווה רגש כלפי אחרים, הוא בעצם חווה את הרגש הזה ביחס לעצמו. הוא נותן דוגמה: כאשר אדם חושב על כך שהוא חכם או טיפש, הוא בעצם משווה את עצמו לאחרים. אותו עיקרון נכון גם לרגשות אחרים כגון עשיר ועני, רוחני ולא רוחני, מושחת ולא מושחת. האדם תמיד מתמודד עם הדימוי הפנימי שלו דרך ההשוואה לאחרים, ולכן אינו יכול באמת להתייחס לאחרים בלי לעבור קודם כל דרך עצמו.
הדוגמה של אדם החושב לעצמו "האם אני טיפש או חכם?" ממחישה את הצורך של האדם לבדוק את האמת הפנימית שלו, במקום להשליך זאת על האחר או להימנע מהתמודדות ישירה עם הרגש. אליעד מסביר כי האדם נוטה לשאול שאלות עקיפות כדי לברוח ממצבים שבהם הוא חושב על עצמו בצורה שלילית.
מהי הדרך להתמודד עם דימוי עצמי שלילי?
אליעד מסביר כי הפתרון לבעיה של דימוי עצמי נמוך או שלילי, חוסר ביטחון עצמי, או הערכה עצמית נמוכה, הוא לא לנסות לחשוב שיש לאדם יותר יתרונות מחסרונות, אלא דווקא להבין ולקבל שהוא כולל את כל האפשרויות בשלמות: הוא הכי חכם וגם הכי טיפש, הכי עשיר וגם הכי עני, הכי מוצלח וגם הכי כישלון. אדם שיצליח להבין ולקבל בתוכו את כל התכונות האלו בשלמות, בלי להעדיף תכונה אחת על אחרת, יחווה קבלה עצמית מוחלטת.
אליעד נותן דוגמה נוספת של עשיר ועני: אדם אמור להרגיש שהוא האדם הכי עשיר בעולם מצד אחד, אך באותו זמן גם להבין ולהכיר בכך שהוא האדם הכי עני בעולם. כשהאדם מפסיק להפריד בין התכונות החיוביות והשליליות...
אנשים רבים שואלים את עצמם האם הרגשות שהם חווים כלפי אנשים אחרים - כמו רחמים, שמחה או עצב - הם בעצם רק השלכות של מצבם האישי או דימויים פנימיים שלהם. אליעד כהן מתייחס לשאלה זו לעומק ומסביר באמצעות דוגמאות מוחשיות את הדרך שבה האדם תופס את עצמו ואת סביבתו, ואת הקשר ההכרחי בין השניים.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב בו אדם רואה מישהו חולה ומרחם עליו, או לחילופין, אדם אחר שנולד לו ילד ומישהו שמח בשבילו. השאלה שעולה היא האם הרגש שנחווה כלפי המצב של האחר בהכרח נובע מכך שהאדם משליך על עצמו את המצב: "אם לי היה קורה הדבר הזה, האם אני הייתי מרגיש כך או אחרת?" לפי אליעד, זוהי אכן השלכה של המצב הפנימי של האדם על האחר.
עם זאת, אליעד מציין כי השאלה האמיתית היא האם האדם מסוגל בכלל להתייחס למצב כלשהו באופן אובייקטיבי לחלוטין, או שכל רגש שאדם חווה הוא בהכרח תלוי בחוויה האישית הפנימית שלו. על פי ההסבר של אליעד, אנשים פעמים רבות מעדיפים לחשוב שניתן להתייחס למצב מסוים באופן אובייקטיבי כדי להימנע מהתמודדות ישירה עם רגשות או דימויים שליליים שיש להם על עצמם.
האם אפשר להסתכל על אחרים בלי להשוות לעצמי?
אליעד מדגיש כי כאשר אדם חווה רגש כלפי אחרים, הוא בעצם חווה את הרגש הזה ביחס לעצמו. הוא נותן דוגמה: כאשר אדם חושב על כך שהוא חכם או טיפש, הוא בעצם משווה את עצמו לאחרים. אותו עיקרון נכון גם לרגשות אחרים כגון עשיר ועני, רוחני ולא רוחני, מושחת ולא מושחת. האדם תמיד מתמודד עם הדימוי הפנימי שלו דרך ההשוואה לאחרים, ולכן אינו יכול באמת להתייחס לאחרים בלי לעבור קודם כל דרך עצמו.
הדוגמה של אדם החושב לעצמו "האם אני טיפש או חכם?" ממחישה את הצורך של האדם לבדוק את האמת הפנימית שלו, במקום להשליך זאת על האחר או להימנע מהתמודדות ישירה עם הרגש. אליעד מסביר כי האדם נוטה לשאול שאלות עקיפות כדי לברוח ממצבים שבהם הוא חושב על עצמו בצורה שלילית.
מהי הדרך להתמודד עם דימוי עצמי שלילי?
אליעד מסביר כי הפתרון לבעיה של דימוי עצמי נמוך או שלילי, חוסר ביטחון עצמי, או הערכה עצמית נמוכה, הוא לא לנסות לחשוב שיש לאדם יותר יתרונות מחסרונות, אלא דווקא להבין ולקבל שהוא כולל את כל האפשרויות בשלמות: הוא הכי חכם וגם הכי טיפש, הכי עשיר וגם הכי עני, הכי מוצלח וגם הכי כישלון. אדם שיצליח להבין ולקבל בתוכו את כל התכונות האלו בשלמות, בלי להעדיף תכונה אחת על אחרת, יחווה קבלה עצמית מוחלטת.
אליעד נותן דוגמה נוספת של עשיר ועני: אדם אמור להרגיש שהוא האדם הכי עשיר בעולם מצד אחד, אך באותו זמן גם להבין ולהכיר בכך שהוא האדם הכי עני בעולם. כשהאדם מפסיק להפריד בין התכונות החיוביות והשליליות...
- איך לחזק ביטחון עצמי?
- מה גורם לדימוי עצמי נמוך?
- האם אפשר לאהוב את עצמי לגמרי?
- איך לקבל את עצמי כמו שאני?
- מה ההבדל בין חכם לטיפש?
- איך לשפר הערכה עצמית?
050-3331-331