איך לענות כששואלים על חסרונות בראיון עבודה?

אחת השאלות הנפוצות ביותר בראיונות עבודה היא "מה החסרונות שלך?". אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם השאלה הזו בצורה הטובה ביותר. המפתח הוא להציג חסרונות שהם למעשה יתרונות יחסיים, כלומר, חסרונות שניתן לפרש גם כתכונות חיוביות.

לדוגמה, אם שואלים אותך על חסרונות ואתה עונה "פרפקציוניזם", זו תשובה שכיחה מדי ולא תמיד אמינה. אליעד מציע לקחת חסרונות אמיתיים יותר, אך להציג אותם בדרך שהשומע יוכל לראות בהם יתרונות. למשל, אפשר להגיד משפט כמו: "לפעמים אני מנתח דברים לעומק מדי". זה נשמע כחיסרון, אך למעשה יכול להיות יתרון במשרות רבות שדורשות יכולת ניתוח ועיון מעמיק.

אליעד מדגיש כי יש להימנע מלתת תשובות סתמיות או מופרכות כמו "פרפקציוניזם", כיוון שמראיינים רבים מכירים את התשובה הזו ויבקשו ממך להוסיף חסרונות נוספים. לכן, הוא מציע לשלב דוגמאות וסיפורים שיכולים להתפרש בצורה חיובית, כמו למשל לומר שאתה "לפעמים משקיע יותר מדי בפרטים הקטנים", דבר המעיד על יסודיות ומחויבות, שתי תכונות שבדרך כלל מוערכות אצל עובדים.

איך להציג חסרונות בדרך נכונה בראיון?

אליעד מציע להציג חסרונות בצורה עדינה ומרוככת, לא בצורה מוחלטת. לדוגמה, לא לומר "אני מתעקש תמיד להיות צודק", אלא להציג זאת בצורה רכה יותר, כמו: "לפעמים אני מתעקש על עקרונות או על איכות גבוהה מדי". באופן כזה, המראיין יכול להבין שיש לך עקרונות ושאתה שואף לאיכות גבוהה, דבר שעשוי להתקבל בעיניו כחיובי.

בנוסף, הוא נותן דוגמה נוספת מראיונות בתחום המכירות: אם שואלים אותך "מה החסרונות של המוצר שלך?", אתה יכול לומר משהו כמו: "המוצר שלנו לא כולל את הפיצ'ר הזה כי רצינו לחסוך ללקוחות כסף". באופן זה, חיסרון מסוים מוצג מיד כיתרון מבחינת החיסכון בעלויות.

האם כדאי להיות כנה לחלוטין כששואלים על חסרונות בראיון?

אליעד מתייחס גם לסוגיית הכנות. הוא מספר על אדם אחד שהחליט להיות כנה לחלוטין בראיון והציג חסרונות בצורה מפורשת ושלילית מדי. אותו אדם הסביר שהוא חשב שהמראיינים רוצים לשמוע את האמת. אליעד טוען שגישה זו שגויה. המטרה העיקרית בראיון עבודה היא להתקבל למשרה ולא לזכות בפרס "איש האמת של השנה".

כדי להמחיש נקודה זו, הוא מביא דוגמה מתוכנית הטלוויזיה "הרווק", שבה נאמר למתמודדת "את אומרת את האמת, אבל האמת שלך לרעתך". זה מדגים שלעיתים, להגיד את האמת השלילית בצורה מפורשת מדי יכול לפגוע בסיכויים שלך.

איך בכל זאת לענות אם רוצים תשובה אמיתית על חסרונות?

אליעד מסכם כי גם אם אתה מרגיש שהמראיין באמת מצפה לתשובה כנה, עדיין עליך להקפיד לבחור חסרונות שיהיו קלים לעיכול, חסרונות אמיתיים אך כאלו שאינם פוגעים בסיכוי שלך לקבל את התפקיד. למשל, אתה יכול לומר: "אני מודע לכך שלפעמים אני שואף לשלמות, וזה גורם לי להשקיע יותר זמן מהנדרש". זוהי תשובה שמראה מודעות עצמית וגם מציגה את החיסרון בצורה שאינה פוגעת בך.

כיצד להתמודד עם שאלה על חסרונות מול לקוחות או בני זוג?

אליעד מוסיף שהרעיון להציג חסרונות שהם יתרונות רלוונטי לא רק לראיונות עבודה, אלא גם כאשר לקוח שואל על חסרונות של מוצר שאתה מוכר, או כאשר בן זוג פוטנציאלי שואל אותך מה החסרונות שלך. בכל אחד מהמצבים האלה, הגישה צריכה להיות זהה: להציג את החיסרון בצורה עדינה, ולבחור תכונות שניתן לפרש אותן בצורה חיובית.

לדוגמה, אם בחורה שואלת בחור על חסרונותיו, כדאי שהוא יבחר תכונה כמו "אני לעיתים דואג יותר מדי לאנשים שקרובים אליי", שזה חיסרון שאפשר לפרש גם כיתרון חיובי, של אכפתיות ודאגה לאחרים.

לסיכום, מה הכלל החשוב ביותר כששואלים אותך על חסרונות?

הכלל המרכזי שאליעד כהן מדגיש הוא שעליך תמיד להציג חסרונות יחסיים, בצורה עדינה, וכאלו שניתן לפרש אותם כיתרון. מטרת התשובה היא להשאיר את הרושם החיובי ביותר האפשרי על האדם שמולך, תוך שמירה על אמינות יחסית.