אם נתבונן על עניין החשיבה החיובית נראה, כי יש שני סוגים של חשיבה חיובית. הסוג הראשון, הוא חשיבה חיובית שנובעת מאמונה ואופטימיות של האדם. והסוג השני, הוא חשיבה חיובית שנובעת מההסתכלות האמיתית של האדם על מצבו.

לדוגמא: ניקח אדם שיש לו את היכולת לעשות משהו מסוים, אך הוא לא יודע שיש לו את היכולת הזאת. לאדם הזה יש 3 אפשרויות. אפשרות אחת היא להסתכל בחשיבה שלילית, דהיינו, להניח שאין לו את היכולות המתאימות, משום שהוא הרי לא מודע ליכולות שלו. במקרה כזה לדוגמא, האדם בעצם מפספס את האפשרות שלו להצליח, בגלל חוסר ידיעה.

האפשרות השנייה היא, שהאדם הזה יחשוב בחשיבה חיובית שיש לו את היכולת להצליח, למרות שאין לו מושג איך. במקרה כזה לדוגמא, יכול להיות שהאדם הזה אכן יצליח במשימה ויגלה את היכולת שלו, ויכול להיות שלמרות האמונה שלו בעצמו, הוא עדיין לא יצליח. משום, שזה שהוא מאמין בעצמו, זה עדיין לא מגלה לו את היכולת שלו. אבל עדיין זה מאפשר לו לגלות את היכולת שלו.

וקיימת גם האפשרות השלישית והיא, שהאדם מכיר את עצמו ומודע ליכולות שלו. ובמקרה כזה, כאשר יש לאדם חשיבה חיובית אמיתית שהוא יצליח בביצוע המשימה, ולא בגלל שהוא מאמין בעצמו בצורה אופטימית, אלא בגלל שהוא יודע ומכיר את עצמו, ובגלל שהוא יודע את האמת שהוא אכן יכול להצליח, במקרה כזה, בהנחה שהאדם אכן באמת יכול להתמודד, ובהנחה שהוא יודע את האמת הזאת, הרי שגישה חיובית כזאת היא האידיאל.

נמצא אם כן כי: חשיבה חיובית לא תעבוד כאשר היא לא תואמת את המציאות. כגון לדוגמא שהאדם מאמין שהוא יצליח לעשות דבר, שהוא לא באמת יכול לעשות אותו. חשיבה חיובית אולי תעבוד כאשר היא תואמת את המציאות, אך עדיין היא לא נובעת מידיעה ברורה אלא מאמונה ותקווה בלבד. במקרה כזה החשיבה החיובית אולי תעזור לאדם לגלות את היכולת שלו ואולי לא. וחשיבה חיובית בטוח תעבוד, כאשר היא נובעת מתוך ידיעה ברורה של האדם את האמת שהוא אכן יכול להצליח.

ואם האדם לא יודע בוודאות האם הוא יכול להצליח או לא. איך מומלץ לחשוב במקרה כזה? תשובה: הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות, הוא לא להסתבך עם שאלות של חשיבה חיובית או שלילית, אלא פשוט לנסות לראות מהי האמת.

על האדם לשאול את עצמו: מצד האמת, האם אני יכול או לא יכול להתמודד? במה אני כן יכול להתמודד? האם יכול להיות שאני לא מודע מספיק טוב ליכולות...