קיימים שני סוגים של העברת ביקורת. צורה אחת של העברת ביקורת, נובעת מכך שהביקורת שוללת לגמרי את זכות הקיום של המחשבה של הצד השני, שמעבירים עליו את הביקורת. ומהצד של הביקורת, אין מקום לצד השני, והוא טועה לגמרי, ועליו לחזור אל הדרך הישרה היחידה, שהיא כמובן הדרך של מעביר הביקורת החכם, שהוא כמובן יודע את האמת היחידה וכולי. וכמובן שיש כאן הקצנה, אך זו רוח הדברים.

וביקורת כזו מהסוג הנ"ל, בד"כ משיגה את התוצאה ההפוכה. ולו רק, משום שהיא גורמת לזה ששומע אותה, לרצות לעשות דווקא את ההפך שלה. וזה נכון גם אילו הביקורת הייתה נכונה, כל שכן שלא תמיד היא נכונה. וגם אם הביקורת נכונה, אם היא נובעת מתוך הסתכלות שלילית על האדם השני, הרי שזה פוגע לאדם השני בכבוד העצמי שלו, ועל ידי זה בד"כ הוא ירצה לעשות, דווקא את ההפך ממה שאמרו לו.

ויש גם דרך נכונה יותר להעביר ביקורת, והיא על ידי זה שמתייחסים להכל באיזון. אם מישהו עשה טעות, גם אם זו טעות גדולה, אפשר מצד אחד לנסות להבין אותו ולא לפגוע בכבוד שלו, ועדיין אפשר להעביר עליו ביקורת, כדי לגרום לו להיות טוב יותר. ביקורת נכונה, היא כזו שלא שוללת את זכות הדעה השונה והעצמאית של האדם האחר, אלא היא בסך הכל מנסה לגרום לאדם האחר, להבין טוב יותר באופן עצמי, מה נכון יותר עבורו לעשות, כדי לגרום לו לחיות טוב יותר.

ולהעביר ביקורת בצורה נכונה כזו, זה אפשרי על ידי זה שמכבדים את האדם השני, ומראים לו את הדרך שנראית למעביר הביקורת כנכונה יותר, מתוך הבנה שזו לא אשמתו של אף אחד שהוא לא יודע את הכל, ולא אשמתו של האדם שקשה לו להבין, ושקשה לו להתמודד רגשית. וגם אם כבר העירו לאדם בעבר והוא לא קיבל את הביקורת, עדיין אפשר לנסות שוב פעם לנסות לדבר על ליבו, בצורה מכובדת, ולגרום לו להבין בכוחות עצמו, מה באמת נכון יותר עבורו.

וכאשר מעבירים על האדם ביקורת מתוך רצון טוב לעזור לו, וכאשר מעבירים על האדם ביקורת בצורה כזו שמכבדת אותו, ובצורה כזו שלא מנסה לכפות עליו את דעתו של מעביר הביקורת, אלא מנסה לעזור לאדם להבין בכוחות עצמו את האמת, ואת מה שנכון יותר עבורו. על ידי זה הסיכוי של הביקורת להתקבל, גדול יותר.

ועוד נוסיף ונעמיק: ביקורת שלילית, היא כזו ששוללת את זכות הקיום של הדעה השנייה שנראית כשגויה. ביקורת בונה לעומת זאת, היא כזו שמכבדת את זכות הבחירה של האדם השני לחשוב...