הדחקה רגשית, התכחשות, מאניה דיפרסיה, מצבי רוח משתנים, שינויים במצב הרוח, אופטימיות שקרית, חשיבה חיובית, חצי הכוס המלאה, חוסר מצב רוח, דיכאון, עצבות, יאוש, חרדה, תחושות רעות, בלי סיבה
למה אנשים חווים מצבי רוח משתנים ללא סיבה ברורה?
הסיבה המרכזית לכך שאנשים חווים מצבי רוח משתנים, כגון מעבר חד בין שמחה לדיכאון, היא תהליך של הדחקה רגשית והתכחשות לרגשות השליליים שנמצאים בתת - המודע. אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חי כל הזמן בתחושה של אופטימיות שקרית וחושב תמיד בצורה חיובית ("לראות את חצי הכוס המלאה"), הוא למעשה בונה סביבו מציאות שקרית ומתעלם מהבעיות האמיתיות הקיימות בחייו.
כאשר אדם חי בצורה כזו, הוא לא מטפל בבעיותיו הרגשיות באופן יסודי אלא מדחיק אותן. הוא משקר לעצמו, לא בכוונה, אלא מתוך פחד להתמודד עם תחושות לא נעימות או אמיתות כואבות. מצב זה גורם לכך שברגע כלשהו, ללא התראה מוקדמת, האדם עלול לחוות התפרצות פתאומית של רגשות שליליים כמו חרדה, עצבות או ייאוש עמוק. הדבר דומה לאדם שמסרב להסתכל על מצב חשבון הבנק שלו, ואז לפתע מגלה שהוא במינוס עמוק. ההפתעה הזו היא לא באמת הפתעה - היא תוצאה של התעלמות מתמשכת.
האם חשיבה חיובית תמיד מועילה לאדם?
חשיבה חיובית, או ראיית "חצי הכוס המלאה", יכולה להיראות כגישה נכונה ובריאה לחיים, אך אליעד כהן מבהיר כי לא תמיד היא מועילה. כאשר חשיבה חיובית מתעלמת לחלוטין מהמציאות השלילית, היא הופכת ל"אופטימיות שקרית", שמובילה למצב של התכחשות. אנשים כאלה אומרים לעצמם "הכל בסדר", גם כשהם יודעים בתת - המודע שהמציאות היא אחרת. מצב זה יכול להחזיק מעמד לזמן מסוים, אך בשלב מסוים ההדחקה הזו תגיע לנקודת רתיחה, והאדם ימצא את עצמו בדיכאון, חרדה או עצבות קשה, ללא אירוע מיידי ברור שגרם לכך.
מדוע יש אנשים שמדחיקים רגשות ואחרים לא?
אליעד מסביר שאנשים המדחיקים רגשות עושים זאת בעיקר מתוך פחד - פחד להתמודד עם המציאות האמיתית, עם רגשות לא נעימים, או עם העובדה שהם אינם מושלמים. הם יעדיפו להגיד "הכל בסדר" ולא להסתכל לתוך המראה של החיים שלהם, כי הם חוששים ממה שיראו שם. לעומת זאת, אנשים שמוכנים להכיר במציאות כפי שהיא, בלי להסתיר מעצמם את החסרונות, סובלים פחות ממצבי רוח קיצוניים. הם לא מופתעים בקלות מבעיות שצצות, ולכן גם לא חווים נפילות רגשיות חדות.
לדוגמה, אדם שנמצא בהכחשה לגבי מצב בריאותו ומסרב לבדוק את המשקל שלו, עשוי לחוות טראומה כאשר פתאום יראה שהוא עלה במשקל. לעומת זאת, מי שמודע ומודה במציאות יכול לומר לעצמו "אני יודע שאני במשקל עודף, ובוחר להמשיך לאכול". הוא לא יופתע מהמשקל הגבוה, ולכן גם לא יחווה משבר נפשי ברגע שיצטרך להתמודד עם האמת.
למה דווקא אנשים אופטימיים קיצוניים סובלים יותר?
אופטימיים קיצוניים, אלה שרואים תמיד רק את הטוב, נוטים להתעלם מבעיותיהם באופן עקבי. הם חוזרים על מנטרות כמו "תמיד יהיה בסדר" או "הכל לטובה", ובכך צוברים ומגדילים את הפער בין המציאות לבין האשליה שהם בונים. מתישהו, כאשר הפער הזה מתגלה להם פתאום, הוא עלול להוביל למשבר רגשי חריף. לעומת זאת, אדם מאוזן, שיודע לקבל את הרע לצד הטוב ולא מתעלם מהבעיות, לא חווה זעזועים חזקים באותה עוצמה.
אליעד מציין במפורש שהבעיה היא לא בעצם האופטימיות, אלא בהתכחשות ובשקר שהאדם יוצר סביבו. כאשר האופטימיות היא בחירה מודעת, עם הבנה של הסיכונים...
הסיבה המרכזית לכך שאנשים חווים מצבי רוח משתנים, כגון מעבר חד בין שמחה לדיכאון, היא תהליך של הדחקה רגשית והתכחשות לרגשות השליליים שנמצאים בתת - המודע. אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חי כל הזמן בתחושה של אופטימיות שקרית וחושב תמיד בצורה חיובית ("לראות את חצי הכוס המלאה"), הוא למעשה בונה סביבו מציאות שקרית ומתעלם מהבעיות האמיתיות הקיימות בחייו.
כאשר אדם חי בצורה כזו, הוא לא מטפל בבעיותיו הרגשיות באופן יסודי אלא מדחיק אותן. הוא משקר לעצמו, לא בכוונה, אלא מתוך פחד להתמודד עם תחושות לא נעימות או אמיתות כואבות. מצב זה גורם לכך שברגע כלשהו, ללא התראה מוקדמת, האדם עלול לחוות התפרצות פתאומית של רגשות שליליים כמו חרדה, עצבות או ייאוש עמוק. הדבר דומה לאדם שמסרב להסתכל על מצב חשבון הבנק שלו, ואז לפתע מגלה שהוא במינוס עמוק. ההפתעה הזו היא לא באמת הפתעה - היא תוצאה של התעלמות מתמשכת.
האם חשיבה חיובית תמיד מועילה לאדם?
חשיבה חיובית, או ראיית "חצי הכוס המלאה", יכולה להיראות כגישה נכונה ובריאה לחיים, אך אליעד כהן מבהיר כי לא תמיד היא מועילה. כאשר חשיבה חיובית מתעלמת לחלוטין מהמציאות השלילית, היא הופכת ל"אופטימיות שקרית", שמובילה למצב של התכחשות. אנשים כאלה אומרים לעצמם "הכל בסדר", גם כשהם יודעים בתת - המודע שהמציאות היא אחרת. מצב זה יכול להחזיק מעמד לזמן מסוים, אך בשלב מסוים ההדחקה הזו תגיע לנקודת רתיחה, והאדם ימצא את עצמו בדיכאון, חרדה או עצבות קשה, ללא אירוע מיידי ברור שגרם לכך.
מדוע יש אנשים שמדחיקים רגשות ואחרים לא?
אליעד מסביר שאנשים המדחיקים רגשות עושים זאת בעיקר מתוך פחד - פחד להתמודד עם המציאות האמיתית, עם רגשות לא נעימים, או עם העובדה שהם אינם מושלמים. הם יעדיפו להגיד "הכל בסדר" ולא להסתכל לתוך המראה של החיים שלהם, כי הם חוששים ממה שיראו שם. לעומת זאת, אנשים שמוכנים להכיר במציאות כפי שהיא, בלי להסתיר מעצמם את החסרונות, סובלים פחות ממצבי רוח קיצוניים. הם לא מופתעים בקלות מבעיות שצצות, ולכן גם לא חווים נפילות רגשיות חדות.
לדוגמה, אדם שנמצא בהכחשה לגבי מצב בריאותו ומסרב לבדוק את המשקל שלו, עשוי לחוות טראומה כאשר פתאום יראה שהוא עלה במשקל. לעומת זאת, מי שמודע ומודה במציאות יכול לומר לעצמו "אני יודע שאני במשקל עודף, ובוחר להמשיך לאכול". הוא לא יופתע מהמשקל הגבוה, ולכן גם לא יחווה משבר נפשי ברגע שיצטרך להתמודד עם האמת.
למה דווקא אנשים אופטימיים קיצוניים סובלים יותר?
אופטימיים קיצוניים, אלה שרואים תמיד רק את הטוב, נוטים להתעלם מבעיותיהם באופן עקבי. הם חוזרים על מנטרות כמו "תמיד יהיה בסדר" או "הכל לטובה", ובכך צוברים ומגדילים את הפער בין המציאות לבין האשליה שהם בונים. מתישהו, כאשר הפער הזה מתגלה להם פתאום, הוא עלול להוביל למשבר רגשי חריף. לעומת זאת, אדם מאוזן, שיודע לקבל את הרע לצד הטוב ולא מתעלם מהבעיות, לא חווה זעזועים חזקים באותה עוצמה.
אליעד מציין במפורש שהבעיה היא לא בעצם האופטימיות, אלא בהתכחשות ובשקר שהאדם יוצר סביבו. כאשר האופטימיות היא בחירה מודעת, עם הבנה של הסיכונים...
- למה יש לי מצבי רוח משתנים?
- הדחקה רגשית והכחשה
- מאניה דיפרסיה ללא סיבה
- למה אני מרגיש חרדה בלי סיבה?
- אופטימיות שקרית וחשיבה חיובית
- איך להתמודד עם דיכאון ועצבות?
- האם אופטימיות יכולה להזיק?
050-3331-331