האם אכילת שומן באמת משמינה?

כאשר מדברים על השמנה, אנשים רבים מיד חושבים על שומן כגורם המשפיע על עלייה במשקל. אליעד כהן מתחיל מהבסיס ומסביר את הרקע הפשוט וההגיוני לכאורה: אם אתה לא רוצה שומן בגוף, לכאורה הגיוני שלא תאכל שומן, בדיוק כפי שאם אינך רוצה תפוחים בגוף, אל תאכל תפוחים. אבל למרות שזה נשמע הגיוני ברמת משחקי המילים, אליעד כהן מדגיש שזהו הסבר שטחי בלבד ויש להבין את הנושא לעומקו.

מהו הגורם האמיתי ליצירת שומן בגוף?

אליעד כהן מסביר באופן יסודי שמקור ההשמנה אינו באכילת השומן עצמו, אלא בעיקר תלוי במאזן הקלורי של הגוף. הוא מפרט: הגוף שלנו צורך אנרגיה כל הזמן - גם בזמן מנוחה, גם בשינה וגם בפעולות פשוטות כמו דיבור ונשימה. אם אדם מכניס יותר קלוריות ממה שהגוף שלו צריך לצורך פעילויות אלה, הגוף מחפש מה לעשות עם הקלוריות העודפות.

עודפי הקלוריות יכולים לשמש לבניית מסת שריר, במיוחד אם מתבצעים אימונים אנאירוביים (אימונים של בניית שרירים ולאו דווקא אירוביים, הקשורים למערכת הנשימה), או להיאגר בגוף בצורת שומן. לכן, השמנה היא לא תוצאה ישירה של אכילת שומן, אלא של אכילת עודף קלורי - לא משנה אם מקורו בשומן, בפחמימות או בחלבונים.

האם אפשר להשמין גם בגירעון קלורי?

אליעד כהן מציג תרחיש מעניין נוסף: אפילו במצב של גירעון קלורי אפשר לכאורה "להשמין", אבל לא במשמעות המקובלת. למשל, אם הגוף מפרק מסת שריר ולא שומן, היחס בין השומן לשריר בגוף עולה, וכך האדם יכול להיראות ולהרגיש "שמן" יותר, אף על פי שהמשקל הכללי שלו ירד.

למה אכילת שומן יכולה לגרום להשמנה?

אליעד כהן מסביר כי לשומן יש צפיפות קלורית גבוהה - כ - 9 קלוריות לגרם, לעומת כ - 4 קלוריות לגרם בפחמימות או חלבונים. המשמעות היא שאכילת אותה כמות של שומן תכניס לגוף הרבה יותר קלוריות מאשר אותה כמות של פחמימות או חלבונים. לכן, מי שאוכל מזונות עתירי שומן יכול למצוא את עצמו במאזן קלורי חיובי בקלות רבה יותר, ומכאן להגיע להשמנה מהר יותר.

כיצד אכילת שומן יכולה לעזור דווקא בירידה במשקל?

מנגד, אליעד כהן מציג גם את ההיגיון ההפוך. הוא מסביר שהתחושה של רעב ושובע היא זו שמכתיבה לנו כמה מזון נאכל בסופו של דבר. מזונות שומניים מתעכלים לאט יותר, ולכן נותנים תחושת שובע ממושכת יותר בהשוואה למזונות עתירי פחמימות פשוטות שמתעכלים מהר, כגון סוכר. במילים אחרות, אכילת שומן יכולה להוביל לכך שבסיכום היומי הכללי תאכלו פחות קלוריות, כיוון שתרגישו שבעים יותר לאורך זמן. בכך, למרות הצפיפות הקלורית הגבוהה של השומן, ייתכן שצריכתו תביא לירידה במשקל עקב ירידה כללית בכמות הקלוריות הנצרכת.

האם כל סוגי השומן זהים בהשפעתם על הגוף?

אליעד כהן מדגיש שלא כל שומן זהה. ישנם הבדלים משמעותיים בין סוגים שונים של שומן - כמו למשל שמן זית שמתעכל במהירות יחסית, לעומת חתיכת שומן מבשר, שמתעכלת לאט הרבה יותר. אותו דבר נכון גם לגבי פחמימות - למשל ההבדל בין פחמימות פשוטות כמו סוכר בפחית קולה לעומת פחמימות מורכבות כמו שיבולת שועל. כל אחד מאלו משפיע באופן שונה על תחושת השובע ועל קצב העיכול.

מה באמת כדאי לאכול כדי לרדת במשקל?

אליעד כהן אינו דוגל בדיאטה ספציפית אחת. הוא טוען שאין אמת מוחלטת לגבי דיאטות דלות שומן או דלות פחמימות, אלא שהאמת נמצאת בפרטים הקטנים. לדבריו, עלינו להכיר כל מזון לעומק, להבין כיצד הוא משפיע על הגוף שלנו, על תחושת השובע, על מערכת העיכול, על המאזן הקלורי, ועל הביצועים הפיזיים והאנרגטיים שלנו. הבנה מעמיקה של ההשפעות האלה תאפשר לנו לקבל החלטות מדויקות וטובות יותר, במקום להיצמד לכללים פשטניים כמו "פחות שומן" או "פחות פחמימות".

הוא גם מציע לקחת בחשבון גורמים נוספים, כגון:

• כמות הסיבים התזונתיים במזון.
• רמת דחיסות הקלוריות (הבדל בין חסה לשומן למשל).
• כמות הנוזלים במזון.
• אופן ההשפעה של המזון על האנרגיה היומיומית ועל תחושת השובע.
• התגובה ההורמונלית של הגוף לסוג המזון הנאכל.

אז מה המסקנה הסופית?

המסקנה הסופית של אליעד כהן ברורה: לא מספיק לשאול האם שומן משמין או לא, אלא צריך להבין לעומק את כל המרכיבים וההשפעות של המזון שאנחנו אוכלים. רק אז ניתן יהיה לבחור באופן מודע את מה שמתאים לנו, בהתאם למטרות האישיות שלנו ולתגובות הגוף שלנו לסוגי המזון השונים.