ובו יתבאר העניין של תכונות האופי של האדם. איך נוצרות תכונות האופי של האדם? מהן תכונות אופי חיוביות? מהן תכונות אופי שליליות? וכיצד יכול האדם לשנות את תכונות האופי שלו?
ומי שיתבונן יראה, כי כאשר האדם נולד ועוד לא הספיק להביע את עצמו בכל צורה שהיא, הרי שעדיין לא ניתן לומר, שיש לו תכונות אופי. וכמו כן, על רובוט חסר בחירה, לא ניתן לומר עליו שיש לו תכונות אופי. כי התכונות של אותו הרובוט, הן אינן האופי האישי שלו, והן אינן ביטוי האישיות שלו, אלא הן רק דבר שתכנתו את הרובוט, לפעול כך או אחרת.
והרעיון הוא, שתכונות אופי של אדם, הן בעצם הצורה שבה האדם רגיל להתנהג מתוך מודעות עצמית חיצונית, או מתוך מודעות עצמית פנימית מתת המודע של האדם. כגון לדוגמה, אדם שרגיל לכעוס על כל מיני דברים יותר מהממוצע. אז אדם כזה, יגדירו, שיש לו תכונת אופי של כעס. ואדם שרגיל בד"כ לשקר, יאמרו שיש לו תכונת אופי של שקרן. ואדם שרגיל לומר את האמת, יאמרו שיש לו תכונת אופי של דובר אמת.
אבל תכונת האופי, היא לא משהו ממשי באמת, שקיימת או לא קיימת. אלא היא רק תיאור, של ההתנהגות של האדם. ז"א האדם יכול לומר את האמת או לשקר. ואו שהאדם אמר את האמת, או שהוא שיקר. וכאשר האדם חוזר על אותו דפוס פעולה, פעם אחרי פעם, אז מגדירים שיש לו תכונת אופי שכזו. דהיינו, מנסים לומר, שתכונת האופי, דהיינו, ההרגל והתכנות של האופי שלו, הוא לומר את האמת / לשקר. ותכונת אופי פירושה, התכנות של האופי של האדם. דהיינו, האדם מתוכנת להתנהג בצורה כלשהי.
ותכונת אופי, יכולה להיות מתוך מודעות עצמית פנימית, או מודעות עצמית חיצונית. דהיינו, מי שמתרגל לחפש תמיד את האמת, ועושה זאת באופן מודע. לאדם כזה יש תכונת אופי מודעת, של חיפוש האמת. אבל יש גם תכונות אופי, שנראה שהן באות ממקום לא נודע, שהוא התת מודע של האדם. כי לפעמים האדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי. והאדם עושה זאת, לא מתוך מודעות עצמית מודעת, אלא מתוך מקום פנימי בתוכו של תת המודע שלו, שגורם לו להתנהג כך או אחרת. וזו תכונת אופי, שנובעת מתת המודע של האדם.
ונמצא אם כן, כי תכונות אופי של האדם, הן בעצם תיאור של כיצד האדם רגיל להתנהג בד"כ. כ"כ רגיל להתנהג בצורה כלשהי, עד שמגדירים שהאדם נראה כאילו יש בו תכנות של רובוט, שהוא יתנהג בצורה כלשהי. וזה נקרא תכונת אופי. ויש סוגים שונים של תכונות אופי. יש תכונות אופי טובות, ויש תכונות אופי רעות. יש תכונות אופי חיוביות. ויש תכונות אופי שליליות.
וכפי שניתן להבין, שום תכונת אופי, היא לא תכונת אופי טובה או תכונת אופי רעה בפני עצמה. אלא, תכונת אופי מוגדרת כתכונת אופי שלילית וכתכונת אופי רעה, כאשר ההרגל של האדם, וצורת התכנות שלו, גורמות לאדם לדברים רעים ושליליים בעיניו. ותכונת אופי, מוגדרת כתכונת אופי חיובית וכתכונת אופי טובה, כאשר התכנות וההרגל של האדם, גורמים לאדם לדברים טובים וחיוביים בעיניו.
כי התכונה בפני עצמה, היא לא רעה או טובה. אלא היא רק בעיני המתבונן. כי תכונת האופי של האדם, גורמת לו להתנהג בצורה מסוימת, שמביאה על האדם תוצאות כלשהן. ואם התוצאות נחשבות לטובות בעיני האדם, אז האדם מרוצה מכך שיש לו תכונת אופי, שגורמות לו לדברים טובים. ואז האדם קורא לה, תכונת אופי חיובית ותכונת אופי טובה. אבל אם האדם לא מרוצה מהתוצאה של תכונת האופי שלו, אז האדם קורא לה תכונת אופי שלילית ותכונת אופי רעה.
כך שתכונות האופי החיוביות ותכונות האופי השליליות, הן רק בעיני המתבונן, ביחס למטרות שהוא רוצה להשיג. וכל תכונת אופי, יכולה להיות תכונת אופי רעה או תכונת אופי טובה, הכל לפי המטרה שהאדם רוצה להשיג באותו הרגע.
ומי שיתבונן יראה, כי תכונות האופי של האדם, נובעות ומושפעות באופן ישיר, מתהליכים נפשיים, שמתרחשים בתת המודע של האדם. ולמרות שכלפי חוץ לפעמים נראה, כאילו האדם פשוט מתוכנת לפעול בדרך כזו או אחרת. הרי שתכונות האופי של האדם, הן לא תכנות רובוטי כזה או אחר. אלא הן נובעות, מתוך תת המודע של האדם.
כי בתת המודע של האדם, יש לאדם כל מיני דעות שונות והבנות שונות על המציאות. שהן אלו שאחראיות לתכונות האופי של האדם. וכל תכונת אופי שיש לאדם, נובעת מתוך זה שברמת מודעות עצמית כלשהי של האדם, בין אם זו מודעות עצמית חיצונית, ובין אם זו מודעות עצמית פנימית בתת המודע, יש שם איזו תפישת מציאות, שגורמת לאדם להתנהג כך או אחרת. ולאדם יש בתוכו אמונות כלשהן, והנחות יסוד כלשהן לגבי המציאות, ודפוסי חשיבה כלשהם לגבי המציאות, שהם אלו שאחראיים לצורת ההתנהגות של האדם. וממילא גם לתכונות האופי שלו.
וכנ"ל, תכונת אופי, היא הגדרה שמבטאת כיצד האדם רגיל להתנהג. והאדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי, בגלל שבתוכו בין במודע ובין בתת מודע, יש איזה דבר, שגורם לאדם להתנהג בצורה כלשהי. וזה מה שיוצר אצל האדם, את תכונות האופי שלו.
וזה בעצם אומר, שמי שרוצה לשנות תכונות אופי, שנראות בעיניו כשליליות, ולרכוש תכונות אופי, שנראות בעיניו כחיוביות, עליו להתבונן עמוק אל תוך תת המודע שלו, ולגלות, מהו הדבר בתת המודע שלו, שגורם לכך שהוא יתנהג בדרך כזו או אחרת.
ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת את תכונת האופי שאותה הוא רוצה לשנות, ולפרק אותה לאירועים בודדים, ולנתח אותם אחד אחד לעומק התת המודע. לדוגמה: אדם שרוצה לשנות תכונת אופי של כעס, ורוצה לכעוס פחות או לא לכעוס בכלל. על האדם לקחת את תכונת האופי של הכעס שלו, ולפרק אותה לאירועים שמהם היא מורכבת.
דהיינו, במקום לנסות לשנות את תכונת האופי בבת אחת, לנסות לקחת אירוע אחד בודד, שאותה תכונת אופי באה בו לידי ביטוי. ולנסות להתבונן על מה שקורה בתת המודע, כאשר אותו אירוע מתרחש. דהיינו, על האדם לא לנסות להפסיק לכעוס בבת אחת. אלא על האדם לקחת אירוע מאוד ממוקד ומאוד ספציפי שבו הוא כעס, דהיינו, שבו באה לידי ביטוי אותה תכונת אופי שאותה הוא רוצה לשנות. ועל האדם לנסות לפרק ולהבין, את אותו אירוע בפני עצמו.
כי כנ"ל, תכונת האופי, לא קיימת בפני עצמה. אלא היא ביטוי של רצף של אירועים. ועל האדם לקחת אירוע כלשהו מתוך רצף האירועים, ולגלות, מהיכן הגיעה אותה התנהגות שלו, באותו אירוע ספציפי. ואם האדם יגלה מהיכן הגיעה אותה התנהגות, ממילא האדם מקרב את עצמו לאפשרות לשנות את אותה התנהגות. ואז ממילא גם תכונת האופי תשתנה מעצמה.
וכיצד יחקור האדם את אותו אירוע בודד? תשובה: על ידי התבוננות אל הרגשות שיש לו באותו הרגע. כגון לדוגמה אדם כעסן. שעליו לקחת אירוע כלשהו שהוא כעס בו. ועל האדם לשאול את עצמו, למה לכעוס עושה לי טוב! ז"א, כי ברור מאליו שלכעוס עושה לאדם גם רע. כי אחרת האדם לא היה רוצה...
ומי שיתבונן יראה, כי כאשר האדם נולד ועוד לא הספיק להביע את עצמו בכל צורה שהיא, הרי שעדיין לא ניתן לומר, שיש לו תכונות אופי. וכמו כן, על רובוט חסר בחירה, לא ניתן לומר עליו שיש לו תכונות אופי. כי התכונות של אותו הרובוט, הן אינן האופי האישי שלו, והן אינן ביטוי האישיות שלו, אלא הן רק דבר שתכנתו את הרובוט, לפעול כך או אחרת.
והרעיון הוא, שתכונות אופי של אדם, הן בעצם הצורה שבה האדם רגיל להתנהג מתוך מודעות עצמית חיצונית, או מתוך מודעות עצמית פנימית מתת המודע של האדם. כגון לדוגמה, אדם שרגיל לכעוס על כל מיני דברים יותר מהממוצע. אז אדם כזה, יגדירו, שיש לו תכונת אופי של כעס. ואדם שרגיל בד"כ לשקר, יאמרו שיש לו תכונת אופי של שקרן. ואדם שרגיל לומר את האמת, יאמרו שיש לו תכונת אופי של דובר אמת.
אבל תכונת האופי, היא לא משהו ממשי באמת, שקיימת או לא קיימת. אלא היא רק תיאור, של ההתנהגות של האדם. ז"א האדם יכול לומר את האמת או לשקר. ואו שהאדם אמר את האמת, או שהוא שיקר. וכאשר האדם חוזר על אותו דפוס פעולה, פעם אחרי פעם, אז מגדירים שיש לו תכונת אופי שכזו. דהיינו, מנסים לומר, שתכונת האופי, דהיינו, ההרגל והתכנות של האופי שלו, הוא לומר את האמת / לשקר. ותכונת אופי פירושה, התכנות של האופי של האדם. דהיינו, האדם מתוכנת להתנהג בצורה כלשהי.
ותכונת אופי, יכולה להיות מתוך מודעות עצמית פנימית, או מודעות עצמית חיצונית. דהיינו, מי שמתרגל לחפש תמיד את האמת, ועושה זאת באופן מודע. לאדם כזה יש תכונת אופי מודעת, של חיפוש האמת. אבל יש גם תכונות אופי, שנראה שהן באות ממקום לא נודע, שהוא התת מודע של האדם. כי לפעמים האדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי. והאדם עושה זאת, לא מתוך מודעות עצמית מודעת, אלא מתוך מקום פנימי בתוכו של תת המודע שלו, שגורם לו להתנהג כך או אחרת. וזו תכונת אופי, שנובעת מתת המודע של האדם.
ונמצא אם כן, כי תכונות אופי של האדם, הן בעצם תיאור של כיצד האדם רגיל להתנהג בד"כ. כ"כ רגיל להתנהג בצורה כלשהי, עד שמגדירים שהאדם נראה כאילו יש בו תכנות של רובוט, שהוא יתנהג בצורה כלשהי. וזה נקרא תכונת אופי. ויש סוגים שונים של תכונות אופי. יש תכונות אופי טובות, ויש תכונות אופי רעות. יש תכונות אופי חיוביות. ויש תכונות אופי שליליות.
וכפי שניתן להבין, שום תכונת אופי, היא לא תכונת אופי טובה או תכונת אופי רעה בפני עצמה. אלא, תכונת אופי מוגדרת כתכונת אופי שלילית וכתכונת אופי רעה, כאשר ההרגל של האדם, וצורת התכנות שלו, גורמות לאדם לדברים רעים ושליליים בעיניו. ותכונת אופי, מוגדרת כתכונת אופי חיובית וכתכונת אופי טובה, כאשר התכנות וההרגל של האדם, גורמים לאדם לדברים טובים וחיוביים בעיניו.
כי התכונה בפני עצמה, היא לא רעה או טובה. אלא היא רק בעיני המתבונן. כי תכונת האופי של האדם, גורמת לו להתנהג בצורה מסוימת, שמביאה על האדם תוצאות כלשהן. ואם התוצאות נחשבות לטובות בעיני האדם, אז האדם מרוצה מכך שיש לו תכונת אופי, שגורמות לו לדברים טובים. ואז האדם קורא לה, תכונת אופי חיובית ותכונת אופי טובה. אבל אם האדם לא מרוצה מהתוצאה של תכונת האופי שלו, אז האדם קורא לה תכונת אופי שלילית ותכונת אופי רעה.
כך שתכונות האופי החיוביות ותכונות האופי השליליות, הן רק בעיני המתבונן, ביחס למטרות שהוא רוצה להשיג. וכל תכונת אופי, יכולה להיות תכונת אופי רעה או תכונת אופי טובה, הכל לפי המטרה שהאדם רוצה להשיג באותו הרגע.
ומי שיתבונן יראה, כי תכונות האופי של האדם, נובעות ומושפעות באופן ישיר, מתהליכים נפשיים, שמתרחשים בתת המודע של האדם. ולמרות שכלפי חוץ לפעמים נראה, כאילו האדם פשוט מתוכנת לפעול בדרך כזו או אחרת. הרי שתכונות האופי של האדם, הן לא תכנות רובוטי כזה או אחר. אלא הן נובעות, מתוך תת המודע של האדם.
כי בתת המודע של האדם, יש לאדם כל מיני דעות שונות והבנות שונות על המציאות. שהן אלו שאחראיות לתכונות האופי של האדם. וכל תכונת אופי שיש לאדם, נובעת מתוך זה שברמת מודעות עצמית כלשהי של האדם, בין אם זו מודעות עצמית חיצונית, ובין אם זו מודעות עצמית פנימית בתת המודע, יש שם איזו תפישת מציאות, שגורמת לאדם להתנהג כך או אחרת. ולאדם יש בתוכו אמונות כלשהן, והנחות יסוד כלשהן לגבי המציאות, ודפוסי חשיבה כלשהם לגבי המציאות, שהם אלו שאחראיים לצורת ההתנהגות של האדם. וממילא גם לתכונות האופי שלו.
וכנ"ל, תכונת אופי, היא הגדרה שמבטאת כיצד האדם רגיל להתנהג. והאדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי, בגלל שבתוכו בין במודע ובין בתת מודע, יש איזה דבר, שגורם לאדם להתנהג בצורה כלשהי. וזה מה שיוצר אצל האדם, את תכונות האופי שלו.
וזה בעצם אומר, שמי שרוצה לשנות תכונות אופי, שנראות בעיניו כשליליות, ולרכוש תכונות אופי, שנראות בעיניו כחיוביות, עליו להתבונן עמוק אל תוך תת המודע שלו, ולגלות, מהו הדבר בתת המודע שלו, שגורם לכך שהוא יתנהג בדרך כזו או אחרת.
ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת את תכונת האופי שאותה הוא רוצה לשנות, ולפרק אותה לאירועים בודדים, ולנתח אותם אחד אחד לעומק התת המודע. לדוגמה: אדם שרוצה לשנות תכונת אופי של כעס, ורוצה לכעוס פחות או לא לכעוס בכלל. על האדם לקחת את תכונת האופי של הכעס שלו, ולפרק אותה לאירועים שמהם היא מורכבת.
דהיינו, במקום לנסות לשנות את תכונת האופי בבת אחת, לנסות לקחת אירוע אחד בודד, שאותה תכונת אופי באה בו לידי ביטוי. ולנסות להתבונן על מה שקורה בתת המודע, כאשר אותו אירוע מתרחש. דהיינו, על האדם לא לנסות להפסיק לכעוס בבת אחת. אלא על האדם לקחת אירוע מאוד ממוקד ומאוד ספציפי שבו הוא כעס, דהיינו, שבו באה לידי ביטוי אותה תכונת אופי שאותה הוא רוצה לשנות. ועל האדם לנסות לפרק ולהבין, את אותו אירוע בפני עצמו.
כי כנ"ל, תכונת האופי, לא קיימת בפני עצמה. אלא היא ביטוי של רצף של אירועים. ועל האדם לקחת אירוע כלשהו מתוך רצף האירועים, ולגלות, מהיכן הגיעה אותה התנהגות שלו, באותו אירוע ספציפי. ואם האדם יגלה מהיכן הגיעה אותה התנהגות, ממילא האדם מקרב את עצמו לאפשרות לשנות את אותה התנהגות. ואז ממילא גם תכונת האופי תשתנה מעצמה.
וכיצד יחקור האדם את אותו אירוע בודד? תשובה: על ידי התבוננות אל הרגשות שיש לו באותו הרגע. כגון לדוגמה אדם כעסן. שעליו לקחת אירוע כלשהו שהוא כעס בו. ועל האדם לשאול את עצמו, למה לכעוס עושה לי טוב! ז"א, כי ברור מאליו שלכעוס עושה לאדם גם רע. כי אחרת האדם לא היה רוצה...
050-3331-331