סוד האושר, סוד הטוב והרע, סוד ההנאה, משחק הטוב והרע, אין יתרון בלי חיסרון, תמיד יש יתרון, תמיד יש חיסרון, איך להרגיש טוב? איך לא להרגיש רע? טוב ורע על פי הקבלה, איך להיות מאושר?
האם הטוב והרע שווים ביחס ביניהם?
אליעד מסביר את היחסיות שבין טוב לרע. על מנת להבין האם הטוב והרע שווים, הוא פותח בהסבר לגבי שלושת המושגים: טוב, רע ויחסיות. כששואלים איזו מערכת יחסים קיימת בין טוב לרע, צריך להתחיל מהבסיס ולהגדיר קודם מהו טוב ומהו רע. הטוב מוגדר על ידי אליעד כמצב בו האדם חווה מילוי רצונו. כאן נשאלת השאלה האם הטוב נובע ממילוי הרצון, או דווקא מזה שאין בכלל קונפליקט בין האדם לבין המציאות? האם הטוב הוא בעצם מצב של אין חיסרון מלכתחילה, או מצב בו החיסרון שהיה התמלא?
לדוגמה, אדם שצמא במדבר ושותה מים - האם טוב לו בגלל ששתה מים, או בגלל שכעת הוא כבר לא צמא? אם לאדם אין כלל רצונות, האם הוא ירגיש אושר מוחלט או דווקא ריקנות? אליעד מבהיר שבשכל, הטוב והרע הם מושגים הפוכים, ולכן על מנת ליצור טוב חייב להיות קיים רע כלשהו. הוא נותן דוגמה של אדם שאשתו רצתה בית חדש ולאחר שרכשו את הבית, כעבור זמן קצר האושר שלה נעלם כי החיסרון כבר לא קיים. על כן כדי ליהנות ממשהו, חייבת להיות קודם תחושה של חיסרון, וככל שהחיסרון חזק יותר כך ההנאה גדולה יותר.
האם אפשר להרגיש טוב בלי להרגיש קודם רע?
כאן אליעד מציג מושג הנקרא "אין שכל", שהוא מצב תודעתי שבו ניתן לחוות טוב בלי שיהיה חיסרון קודם. לדבריו, ברמה של אין שכל אפשר ליהנות ללא סיבה מוקדמת של סבל או חיסרון. עם זאת, הוא מדגיש שיש לכך גם צד שני, שבו אפשר לסבול ללא יתרון מקדים, פשוט כי אלו שני צדדים של אותו מטבע. הוא מציין שבריאת העולם עצמה היא בדיוק המנגנון הזה - יצירת יתרון וחיסרון ללא תנאים מוקדמים. למעשה, אפשר ליהנות ממשהו בלי שבאמת רצית אותו, אך זה דורש מעבר לדרגת תודעה אחרת.
למה כדי לרצות להיות חכם צריך להרגיש טיפש?
כדי להמחיש את עיקרון היחסיות, אליעד נותן דוגמה נוספת: הרצון של אדם להיות חכם. לדבריו, הרצון להיות חכם נובע מהחוויה של האדם שהוא טיפש, ושהחוכמה טובה מהטיפשות. ככל שהאדם בטוח יותר שהוא טיפש, וככל שהוא מאמין שהחוכמה טובה יותר מהטיפשות, כך הרצון שלו להיות חכם גדל. אליעד מציין כי הטיפשות והחוכמה הן מושגים יחסיים שמתקיימים בו זמנית, כמו זמן ומקום. הרצון נוצר לפי העוצמה שבה האדם מפריד בין טוב לרע, בין טיפש לחכם, ובין מצב נתון למצב הרצוי לו.
עם זאת, הרצון תלוי גם בגורמים נוספים, כמו עוצמת הכאב הכרוכה במאמץ להשגת הרצון. למשל, אדם שרוצה להיות חכם, אבל מאמין שהמאמץ להשיג את החוכמה גדול מדי, עשוי לוותר על הרצון הזה, למרות שהחיסרון קיים.
איך להבין את כל המנגנון של טוב ורע?
אליעד מסביר שכדי לפתור את השאלות שנובעות מהמשחק בין טוב לרע, האדם לא צריך לשאול שאלות חדשות, אלא להעמיק את ההבנה של המנגנון עצמו. לדבריו, יש שתי רמות של מציאות - הרמה הסובייקטיבית והרמה האובייקטיבית. ברמה הסובייקטיבית, כל תשובה תוביל לשאלות נוספות, משום שכל דבר שנאמר תמיד יותיר ספקות חדשים. לעומת זאת, אם האדם יהיה יותר אובייקטיבי ויתבונן בעומק המנגנון עצמו, הוא יבין שאין שום שאלה, משום שהכל הוא ביטוי של היחסיות עצמה.
לדוגמה, אדם קם מכיסא משום שהוא חושב שלקום טוב יותר מלשבת. הפעולה עצמה מבטאת את ההפרדה בין טוב לרע ואת הבחירה בצד ה"טוב". ככל שהאדם יהיה מודע יותר לבחירותיו ויבין לעומק כיצד הן נעשות, השאלות שמטרידות אותו יתמוססו מאליהן.
איך פחד מוות קשור ליחסיות של טוב ורע?
אליעד מדגים את המנגנון הזה דרך הפחד ממוות. הפחד ממוות נובע מכך שהאדם מבדיל בין חיים למוות ומאמין שהחיים טובים מהמוות. ככל שהוא יותר מפחד מהמוות...
אליעד מסביר את היחסיות שבין טוב לרע. על מנת להבין האם הטוב והרע שווים, הוא פותח בהסבר לגבי שלושת המושגים: טוב, רע ויחסיות. כששואלים איזו מערכת יחסים קיימת בין טוב לרע, צריך להתחיל מהבסיס ולהגדיר קודם מהו טוב ומהו רע. הטוב מוגדר על ידי אליעד כמצב בו האדם חווה מילוי רצונו. כאן נשאלת השאלה האם הטוב נובע ממילוי הרצון, או דווקא מזה שאין בכלל קונפליקט בין האדם לבין המציאות? האם הטוב הוא בעצם מצב של אין חיסרון מלכתחילה, או מצב בו החיסרון שהיה התמלא?
לדוגמה, אדם שצמא במדבר ושותה מים - האם טוב לו בגלל ששתה מים, או בגלל שכעת הוא כבר לא צמא? אם לאדם אין כלל רצונות, האם הוא ירגיש אושר מוחלט או דווקא ריקנות? אליעד מבהיר שבשכל, הטוב והרע הם מושגים הפוכים, ולכן על מנת ליצור טוב חייב להיות קיים רע כלשהו. הוא נותן דוגמה של אדם שאשתו רצתה בית חדש ולאחר שרכשו את הבית, כעבור זמן קצר האושר שלה נעלם כי החיסרון כבר לא קיים. על כן כדי ליהנות ממשהו, חייבת להיות קודם תחושה של חיסרון, וככל שהחיסרון חזק יותר כך ההנאה גדולה יותר.
האם אפשר להרגיש טוב בלי להרגיש קודם רע?
כאן אליעד מציג מושג הנקרא "אין שכל", שהוא מצב תודעתי שבו ניתן לחוות טוב בלי שיהיה חיסרון קודם. לדבריו, ברמה של אין שכל אפשר ליהנות ללא סיבה מוקדמת של סבל או חיסרון. עם זאת, הוא מדגיש שיש לכך גם צד שני, שבו אפשר לסבול ללא יתרון מקדים, פשוט כי אלו שני צדדים של אותו מטבע. הוא מציין שבריאת העולם עצמה היא בדיוק המנגנון הזה - יצירת יתרון וחיסרון ללא תנאים מוקדמים. למעשה, אפשר ליהנות ממשהו בלי שבאמת רצית אותו, אך זה דורש מעבר לדרגת תודעה אחרת.
למה כדי לרצות להיות חכם צריך להרגיש טיפש?
כדי להמחיש את עיקרון היחסיות, אליעד נותן דוגמה נוספת: הרצון של אדם להיות חכם. לדבריו, הרצון להיות חכם נובע מהחוויה של האדם שהוא טיפש, ושהחוכמה טובה מהטיפשות. ככל שהאדם בטוח יותר שהוא טיפש, וככל שהוא מאמין שהחוכמה טובה יותר מהטיפשות, כך הרצון שלו להיות חכם גדל. אליעד מציין כי הטיפשות והחוכמה הן מושגים יחסיים שמתקיימים בו זמנית, כמו זמן ומקום. הרצון נוצר לפי העוצמה שבה האדם מפריד בין טוב לרע, בין טיפש לחכם, ובין מצב נתון למצב הרצוי לו.
עם זאת, הרצון תלוי גם בגורמים נוספים, כמו עוצמת הכאב הכרוכה במאמץ להשגת הרצון. למשל, אדם שרוצה להיות חכם, אבל מאמין שהמאמץ להשיג את החוכמה גדול מדי, עשוי לוותר על הרצון הזה, למרות שהחיסרון קיים.
איך להבין את כל המנגנון של טוב ורע?
אליעד מסביר שכדי לפתור את השאלות שנובעות מהמשחק בין טוב לרע, האדם לא צריך לשאול שאלות חדשות, אלא להעמיק את ההבנה של המנגנון עצמו. לדבריו, יש שתי רמות של מציאות - הרמה הסובייקטיבית והרמה האובייקטיבית. ברמה הסובייקטיבית, כל תשובה תוביל לשאלות נוספות, משום שכל דבר שנאמר תמיד יותיר ספקות חדשים. לעומת זאת, אם האדם יהיה יותר אובייקטיבי ויתבונן בעומק המנגנון עצמו, הוא יבין שאין שום שאלה, משום שהכל הוא ביטוי של היחסיות עצמה.
לדוגמה, אדם קם מכיסא משום שהוא חושב שלקום טוב יותר מלשבת. הפעולה עצמה מבטאת את ההפרדה בין טוב לרע ואת הבחירה בצד ה"טוב". ככל שהאדם יהיה מודע יותר לבחירותיו ויבין לעומק כיצד הן נעשות, השאלות שמטרידות אותו יתמוססו מאליהן.
איך פחד מוות קשור ליחסיות של טוב ורע?
אליעד מדגים את המנגנון הזה דרך הפחד ממוות. הפחד ממוות נובע מכך שהאדם מבדיל בין חיים למוות ומאמין שהחיים טובים מהמוות. ככל שהוא יותר מפחד מהמוות...
- איך להרגיש טוב?
- איך להיות מאושר?
- מהו סוד האושר?
- למה טוב תלוי ברע?
- האם אפשר להיות מאושר בלי סבל?
- איך מתמודדים עם פחד ממוות?
- איך להגביר את ההנאה מהחיים?
שאלה: האם הטוב והרע שווים ביחס ביניהם?
אליעד: יש לך פה שלוש מושגים, טוב, רע ויחסיות. אתה שואל, איזה מערכת יחסים מתקיימת בין הטוב לרע? ולכן הולכים לבסיס ובודקים מה זה טוב ומה זה רע ואז נבדוק מה מערכת היחסים ביניהם.
מה הגדרה של טוב? מה שממלא את רצונך.
ויש כאן שאלה, האם הטוב נובע ממלוי רצוני, או שהטוב נובע מזה שאין קונפליקט ביני לבין המציאות?
האם הטוב נובע מזה שאין חיסרון, או מזה שהחיסרון התמלא?
למשל היית צמא ושתית מים, האם טוב לך מזה ששתית מים, או שטוב לך שאתה כבר לא צמא?
אם תמלא את כל הרצונות, ולא יהיה לך שום רצון, האם תרגיש מאה אחוז טוב?
למשל אדם במדבר ושותה מים כי הוא צמא מאוד, ואדם שני לא צמא ולכן לא שותה, האם יש הבדל ביניהם? הרי שניהם לא צמאים.
נראה שזה ששתה מים ולא צמא עכשיו מרגיש יותר טוב.
לכאורה זה אומר, שכדי שתרגיש טוב אתה צריך להרגיש רע.
זה תלוי ברמת הרצון של החיסרון.
כול מה שאנחנו מדברים עכשיו, זה הכל מצד השכל.
בשכל, טוב ורע זה שתי הגדרות הפוכות, וכדי ליצור טוב אתה צריך ליצור רע, אבל יש דבר שנקרא אין שכל, מי יודע מה זה? ששם אתה יכול להרגיש טוב בלי להרגיש רע.
באין שכל אתה יכול לרצות מבלי שיהיה לך חיסרון. ואז אתה גם יכול למלא את החיסרון מבלי שיהיה לך חיסרון, ואז ממילא זה אומר שאתה יכול להרגיש טוב מבלי שתרגיש רע ממקודם.
בריאת העולם זה - בלי חיסרון נהיה יתרון וחיסרון, אז בגלל שבפנימי זה בלי חיסרון, אז ממילא אני יכול למלא את רצוני מבלי שבאמת רציתי.
זה דברים לא הגיונים שקורים באין שכל, אבל אם אפשר להרגיש טוב מבלי שיהיה לך חיסרון, אז יש לזה גם את ההפך, שאתה יכול להרגיש רע ללא יתרון. אם אתה יכול ליהנות בלי תנאים אז אתה גם יכול לסבול בלי תנאים. אבל האמת היא שאני גם יכול לשלוט בזה ולהחליט מה אני רוצה. אך מי יחליט לי מה להחליט? יש פה עוד שאלות.
שאלה: אז מה זה שאני רוצה שיהיה לי טוב?
אליעד: תסביר שוב את השאלה, וזה לא בגלל שלא הבנתי את השאלה, אלא אני רוצה שאתה תבין מה שאלת.
אל תלך לבקש יעוץ ממישהו שלא יודע מה הפיתרון לפני שאמרת לו מה היא הבעיה.
שאלה: על איזה בעיה? אני גם צריך כלים כדי לבחון אותו.
אליעד: כל בעיה, אם הוא לא יודע, אז המוח שלו לא עובד.
לי דרך אגב יש תשובות לכל השאלות, עוד לפני ששואלים אותם. אך אני מגלה לך את התשובה לפי רמת השאלה. אתה למעשה שואל עבור עצמך, לי בכל מקרה אין שאלה, אבל יש לי את התשובה.
שאלה: אני למשל רוצה להיות יותר חכם.
אליעד: או קי, ככול שאתה חווה שאתה יותר טיפש, כך אתה רוצה להיות יותר חכם. כדי לרצות להיות חכם, צריך לעשות הפרדה מטיפש, אם אתה אומר שאתה רוצה להיות חכם, זה אומר שאתה חושב שאתה טיפש. ואתה גם חושב שחכם זה טוב וטיפש זה רע. אז כמה שאתה חושב שאתה טיפש כך אתה רוצה להיות חכם, זה באותו הרגע.
למה אתה רוצה להיות חכם, כי אתה מספיק טיפש כדי לחשוב שחכם זה יותר טוב מטיפש. או שאתה מספיק חכם כדי לחשוב שחכם יותר טוב מטיפש, סתם צחקתי איתך. זה רק בראש שלך שיש חכם וטיפש.
מה שיגרום לך לרצות להיות חכם זה כמה שאתה חושב שחכם זה יותר טוב מטיפש, וכמה שאתה חושב שאתה טיפש ולא חכם.
שאלה: מה קודם למה, טיפש או חכם?
אליעד: זה ביחד, זה כמו זמן ומקום.
וכל זה מושתת על עוד תפיסות - שיש טוב ורע, שיש חכם וטיפש. וזה תלוי בעוד דבר, שהאדם חושב שהוא טיפש ולא חכם וחושב שלהיות חכם יותר טוב להיות טיפש, אך אין לו רצון חזק להיות חכם, ולמה? כי זה תלוי כמה אתה מרגיש רע באופן כללי, או כמה אתה רוצה להרגיש טוב באופן כללי.
זה תלוי בכמה אתה רוצה להרגיש יותר טוב מרע באופן כללי. זה אומר שאם האדם טוב לו באופן כללי, אז לא יהיה לו רע כל כך מזה שהוא חושב שהוא טיפש ולא חכם בעיניו.
אם תבין את מה שנאמר יותר טוב, כל השאלות יפתרו לך. הדרך שיפתרו לך השאלות, היא לא שתשאל עוד שאלות, אלא שתנסה להבין יותר טוב את מה שאתה מבין.
יש שתי רמות מציאות, רמת סובייקטיבית ורמה אובייקטיבית, אם אתה במציאות סובייקטיבית, אדם אחר לא יכול לתת לך תשובות מלאות לכל השאלות שלך, אין אפשרות, כי בסוף מה שלא יגידו לך יהיו לך עוד שאלות.
אבל יש דרך מילוט מכל השאלות, אם תהיה יותר אובייקטיבי.
אתה רוצה להיות יותר חכם, נכון? תשאל, מי מחליט לי שאני אהיה יותר חכם? תנסה להבין מה זה אומר להיות יותר חכם. רק תנסה להבין את זה ולא תהיה לך שאלה יותר.
כשתגיע לקצה של הרצון לא תהיה לך שום שאלה לגביו.
שאלה: איך אני מביא את ההבנה הזאת לחיי היום יום שלי?
אליעד: כל פעולה שאתה עושה זה ביטוי של ההבנה הזאת, אפילו כאשר אתה קם מהכיסא.
למה אתה קם? כי אתה חושב שלקום יותר טוב מאשר לשבת. אתה פועל לפי התחושה של החיסרון, לפי כמה שאתה חושב שזה יותר טוב מרע, ואתה מבדיל בין לקום ללשבת.
בכל פעולה, קודם כל המוח מפריד בין מה שיש לבין מה שאין, ואחר המוח חושב שהוא רוצה את הפעולה כי יהיה לו יותר טוב.
גם בקשר להיות חכם ולא טיפש, יש עוד פרמטר והוא כמה אתה חושב שיהיה לך רע בלהשיג את המטרה. שזה אומר שאמנם אתה טיפש ולא חכם ואתה חושב שעדיף להיות חכם, אבל השאלה היא כמה תצטרך לסבול כדי להיות חכם, גם זה שיקול.
בסופו של דבר אתה רוצה להרגיש כמה שיותר טוב ואתה בודק כמה זה טוב וכמה זה רע.
שאלה: האם אני שולט על המנגנון הזה?
אליעד: כן. אתה מחליט באם להגיד שזה טוב או רע, תבדוק?
קח לדוגמה את הנושא של פחד מוות. מה זה פחד מוות? שאדם בעצם מבדיל בין חיים למוות, וחושב שחיים יותר טוב מלמות, וכמה שהוא יותר קרוב למוות כך הוא יותר מפחד ממנו.
אבל אם אין הבדל בין חיים למוות, או אני תמיד בחיים וגם במוות, או שמוות וחיים זה אותו טוב או אותו רע, אז אין פחד מוות.
שאלה: האם ככול שאני נהנה מהחיים אני יותר...
אליעד: יש לך פה שלוש מושגים, טוב, רע ויחסיות. אתה שואל, איזה מערכת יחסים מתקיימת בין הטוב לרע? ולכן הולכים לבסיס ובודקים מה זה טוב ומה זה רע ואז נבדוק מה מערכת היחסים ביניהם.
מה הגדרה של טוב? מה שממלא את רצונך.
ויש כאן שאלה, האם הטוב נובע ממלוי רצוני, או שהטוב נובע מזה שאין קונפליקט ביני לבין המציאות?
האם הטוב נובע מזה שאין חיסרון, או מזה שהחיסרון התמלא?
למשל היית צמא ושתית מים, האם טוב לך מזה ששתית מים, או שטוב לך שאתה כבר לא צמא?
אם תמלא את כל הרצונות, ולא יהיה לך שום רצון, האם תרגיש מאה אחוז טוב?
למשל אדם במדבר ושותה מים כי הוא צמא מאוד, ואדם שני לא צמא ולכן לא שותה, האם יש הבדל ביניהם? הרי שניהם לא צמאים.
נראה שזה ששתה מים ולא צמא עכשיו מרגיש יותר טוב.
לכאורה זה אומר, שכדי שתרגיש טוב אתה צריך להרגיש רע.
זה תלוי ברמת הרצון של החיסרון.
כול מה שאנחנו מדברים עכשיו, זה הכל מצד השכל.
בשכל, טוב ורע זה שתי הגדרות הפוכות, וכדי ליצור טוב אתה צריך ליצור רע, אבל יש דבר שנקרא אין שכל, מי יודע מה זה? ששם אתה יכול להרגיש טוב בלי להרגיש רע.
באין שכל אתה יכול לרצות מבלי שיהיה לך חיסרון. ואז אתה גם יכול למלא את החיסרון מבלי שיהיה לך חיסרון, ואז ממילא זה אומר שאתה יכול להרגיש טוב מבלי שתרגיש רע ממקודם.
בריאת העולם זה - בלי חיסרון נהיה יתרון וחיסרון, אז בגלל שבפנימי זה בלי חיסרון, אז ממילא אני יכול למלא את רצוני מבלי שבאמת רציתי.
זה דברים לא הגיונים שקורים באין שכל, אבל אם אפשר להרגיש טוב מבלי שיהיה לך חיסרון, אז יש לזה גם את ההפך, שאתה יכול להרגיש רע ללא יתרון. אם אתה יכול ליהנות בלי תנאים אז אתה גם יכול לסבול בלי תנאים. אבל האמת היא שאני גם יכול לשלוט בזה ולהחליט מה אני רוצה. אך מי יחליט לי מה להחליט? יש פה עוד שאלות.
שאלה: אז מה זה שאני רוצה שיהיה לי טוב?
אליעד: תסביר שוב את השאלה, וזה לא בגלל שלא הבנתי את השאלה, אלא אני רוצה שאתה תבין מה שאלת.
אל תלך לבקש יעוץ ממישהו שלא יודע מה הפיתרון לפני שאמרת לו מה היא הבעיה.
שאלה: על איזה בעיה? אני גם צריך כלים כדי לבחון אותו.
אליעד: כל בעיה, אם הוא לא יודע, אז המוח שלו לא עובד.
לי דרך אגב יש תשובות לכל השאלות, עוד לפני ששואלים אותם. אך אני מגלה לך את התשובה לפי רמת השאלה. אתה למעשה שואל עבור עצמך, לי בכל מקרה אין שאלה, אבל יש לי את התשובה.
שאלה: אני למשל רוצה להיות יותר חכם.
אליעד: או קי, ככול שאתה חווה שאתה יותר טיפש, כך אתה רוצה להיות יותר חכם. כדי לרצות להיות חכם, צריך לעשות הפרדה מטיפש, אם אתה אומר שאתה רוצה להיות חכם, זה אומר שאתה חושב שאתה טיפש. ואתה גם חושב שחכם זה טוב וטיפש זה רע. אז כמה שאתה חושב שאתה טיפש כך אתה רוצה להיות חכם, זה באותו הרגע.
למה אתה רוצה להיות חכם, כי אתה מספיק טיפש כדי לחשוב שחכם זה יותר טוב מטיפש. או שאתה מספיק חכם כדי לחשוב שחכם יותר טוב מטיפש, סתם צחקתי איתך. זה רק בראש שלך שיש חכם וטיפש.
מה שיגרום לך לרצות להיות חכם זה כמה שאתה חושב שחכם זה יותר טוב מטיפש, וכמה שאתה חושב שאתה טיפש ולא חכם.
שאלה: מה קודם למה, טיפש או חכם?
אליעד: זה ביחד, זה כמו זמן ומקום.
וכל זה מושתת על עוד תפיסות - שיש טוב ורע, שיש חכם וטיפש. וזה תלוי בעוד דבר, שהאדם חושב שהוא טיפש ולא חכם וחושב שלהיות חכם יותר טוב להיות טיפש, אך אין לו רצון חזק להיות חכם, ולמה? כי זה תלוי כמה אתה מרגיש רע באופן כללי, או כמה אתה רוצה להרגיש טוב באופן כללי.
זה תלוי בכמה אתה רוצה להרגיש יותר טוב מרע באופן כללי. זה אומר שאם האדם טוב לו באופן כללי, אז לא יהיה לו רע כל כך מזה שהוא חושב שהוא טיפש ולא חכם בעיניו.
אם תבין את מה שנאמר יותר טוב, כל השאלות יפתרו לך. הדרך שיפתרו לך השאלות, היא לא שתשאל עוד שאלות, אלא שתנסה להבין יותר טוב את מה שאתה מבין.
יש שתי רמות מציאות, רמת סובייקטיבית ורמה אובייקטיבית, אם אתה במציאות סובייקטיבית, אדם אחר לא יכול לתת לך תשובות מלאות לכל השאלות שלך, אין אפשרות, כי בסוף מה שלא יגידו לך יהיו לך עוד שאלות.
אבל יש דרך מילוט מכל השאלות, אם תהיה יותר אובייקטיבי.
אתה רוצה להיות יותר חכם, נכון? תשאל, מי מחליט לי שאני אהיה יותר חכם? תנסה להבין מה זה אומר להיות יותר חכם. רק תנסה להבין את זה ולא תהיה לך שאלה יותר.
כשתגיע לקצה של הרצון לא תהיה לך שום שאלה לגביו.
שאלה: איך אני מביא את ההבנה הזאת לחיי היום יום שלי?
אליעד: כל פעולה שאתה עושה זה ביטוי של ההבנה הזאת, אפילו כאשר אתה קם מהכיסא.
למה אתה קם? כי אתה חושב שלקום יותר טוב מאשר לשבת. אתה פועל לפי התחושה של החיסרון, לפי כמה שאתה חושב שזה יותר טוב מרע, ואתה מבדיל בין לקום ללשבת.
בכל פעולה, קודם כל המוח מפריד בין מה שיש לבין מה שאין, ואחר המוח חושב שהוא רוצה את הפעולה כי יהיה לו יותר טוב.
גם בקשר להיות חכם ולא טיפש, יש עוד פרמטר והוא כמה אתה חושב שיהיה לך רע בלהשיג את המטרה. שזה אומר שאמנם אתה טיפש ולא חכם ואתה חושב שעדיף להיות חכם, אבל השאלה היא כמה תצטרך לסבול כדי להיות חכם, גם זה שיקול.
בסופו של דבר אתה רוצה להרגיש כמה שיותר טוב ואתה בודק כמה זה טוב וכמה זה רע.
שאלה: האם אני שולט על המנגנון הזה?
אליעד: כן. אתה מחליט באם להגיד שזה טוב או רע, תבדוק?
קח לדוגמה את הנושא של פחד מוות. מה זה פחד מוות? שאדם בעצם מבדיל בין חיים למוות, וחושב שחיים יותר טוב מלמות, וכמה שהוא יותר קרוב למוות כך הוא יותר מפחד ממנו.
אבל אם אין הבדל בין חיים למוות, או אני תמיד בחיים וגם במוות, או שמוות וחיים זה אותו טוב או אותו רע, אז אין פחד מוות.
שאלה: האם ככול שאני נהנה מהחיים אני יותר...
050-3331-331