7:22אהבה עצמית, שנאה עצמית, איך לאהוב את עצמך? איך לקבל את עצמך? הערכה עצמית, ביטחון עצמי, איך להעריך את עצמך? איך להרגיש טוב עם עצמך? איך לאהוב את עצמי? איך להעריך את עצמי?
למה אנשים מחפשים לאהוב את עצמם?
אנשים רבים שואלים את השאלה "איך לאהוב את עצמי?" מתוך רצון פנימי עמוק להרגיש טוב יותר עם עצמם. הם מחפשים להעלות את הביטחון העצמי שלהם, לשפר את ההערכה העצמית, ולחוות אהבה עצמית אמיתית. הצורך הזה מתעורר בדרך כלל כאשר אנשים משווים את עצמם לאחרים ומרגישים שחסר להם משהו, וכתוצאה מכך הם רוצים לחוש אהובים, רצויים ומוערכים יותר.
מהי התשובה הנפוצה לשאלה "איך לאהוב את עצמך"?
התשובה הנפוצה והפשוטה ביותר לשאלה זו היא שצריך לחפש ולזהות את היתרונות והחוזקות שיש לך. לדוגמה, אם ילד שואל איך לאהוב את עצמו, התשובה הנפוצה תהיה לומר לו: "תראה כמה אתה מוצלח בלימודים", או "אתה ממש יצירתי ואמנותי". על ידי מציאת הדברים הטובים, האדם מרגיש שהוא ראוי לאהבה ולהערכה עצמית. הרעיון הוא שהאדם יאהב את עצמו כי הוא טוב, מוצלח, או מיוחד, במיוחד ביחס לאחרים או ביחס לעבר שלו.
מהן הבעיות בשיטת "היתרונות" לאהבה עצמית?
למרות שהגישה הזו נפוצה, קיימות בה כמה בעיות משמעותיות:
לכאורה הפתרון לבעיות האלו הוא לומר לעצמך: "אני אוהב את עצמי בלי תנאים, רק כי אני זה אני". אבל הבעיה בגישה הזו היא שגם הטענה הזו נתקלת בקושי פנימי גדול. אם אפשר לאהוב את עצמך בלי סיבה, המוח יכול באותה מידה להגיד: "אולי אשנא את עצמי בלי סיבה?" וכך נוצרת סתירה פנימית. כשאין תנאים לאהבה, אפשר לטעון גם את ההפך, וכך האדם חוזר לאותו קושי ואותה ביקורת עצמית.
איך אפשר באמת להתקדם לעבר אהבה עצמית אמיתית?
אליעד כהן מציע לשנות את הגישה לחלוטין. במקום לנסות לאהוב את עצמך יותר, או לחפש סיבות חיוביות נוספות לאהבה עצמית, מומלץ דווקא להפסיק לשנוא את עצמך. במקום להוסיף דברים חיוביים, עדיף להוריד או לנטרל את הסיבות השליליות שבגללן האדם מבקר או שונא את עצמו. לדוגמה, אם האדם אומר: "אני שונא את עצמי כי אני עצלן", עליו לשאול את עצמו: "האם יש באמת סיבה לשנוא את עצמי כי אני עצלן? האם זה שאני עצלן אומר משהו כל כך שלילי או רע עליי?". דרך זו מאפשרת לאדם להפחית או לבטל את השנאה העצמית, וכך מתפנה מקום טבעי ואמיתי לאהבה עצמית.
מה ההבדל בין אהבה עצמית אמיתית לבין אהבה מותנית?
כדי להבין טוב יותר את המצב שבו אדם אוהב את עצמו ללא תנאים באמת, ניתן להסתכל על דוגמה פשוטה של חתול. החתול חי את חייו ללא צורך לשאול את עצמו "האם אני אוהב את עצמי?". הוא לא שונא את עצמו, ולכן הוא גם לא צריך לאהוב את עצמו באופן מודע. מצב של אהבה עצמית אמיתית הוא מצב שבו האדם לא עסוק בכלל בשאלת האהבה העצמית, אלא חי בשלווה, בלי לבקר או לשנוא את עצמו.
מהי הדרך הטובה ביותר להגיע לאהבה עצמית וקבלה עצמית?
הדרך הטובה ביותר להגיע לאהבה עצמית וקבלה עצמית היא לנטרל את כל הסיבות לכך שאדם לא אוהב את עצמו. במקום להתמקד בשאלות כמו "למה אני טוב?" או "איך לאהוב את עצמי?", מומלץ להתמקד בשאלות כגון "למה אני שונא את עצמי?" או "האם באמת יש סיבה לביקורת העצמית שלי?". ככל שאדם מנטרל את הסיבות לשנאה עצמית, הוא מתקרב למצב שבו הוא מקבל את עצמו בצורה מלאה ואמיתית. זהו מצב של ביטחון עצמי אמיתי, הערכה עצמית יציבה ואהבה עצמית טבעית, שבה אין צורך בהוכחות או תנאים מיוחדים.
אנשים רבים שואלים את השאלה "איך לאהוב את עצמי?" מתוך רצון פנימי עמוק להרגיש טוב יותר עם עצמם. הם מחפשים להעלות את הביטחון העצמי שלהם, לשפר את ההערכה העצמית, ולחוות אהבה עצמית אמיתית. הצורך הזה מתעורר בדרך כלל כאשר אנשים משווים את עצמם לאחרים ומרגישים שחסר להם משהו, וכתוצאה מכך הם רוצים לחוש אהובים, רצויים ומוערכים יותר.
מהי התשובה הנפוצה לשאלה "איך לאהוב את עצמך"?
התשובה הנפוצה והפשוטה ביותר לשאלה זו היא שצריך לחפש ולזהות את היתרונות והחוזקות שיש לך. לדוגמה, אם ילד שואל איך לאהוב את עצמו, התשובה הנפוצה תהיה לומר לו: "תראה כמה אתה מוצלח בלימודים", או "אתה ממש יצירתי ואמנותי". על ידי מציאת הדברים הטובים, האדם מרגיש שהוא ראוי לאהבה ולהערכה עצמית. הרעיון הוא שהאדם יאהב את עצמו כי הוא טוב, מוצלח, או מיוחד, במיוחד ביחס לאחרים או ביחס לעבר שלו.
מהן הבעיות בשיטת "היתרונות" לאהבה עצמית?
למרות שהגישה הזו נפוצה, קיימות בה כמה בעיות משמעותיות:
- הבעיה הראשונה היא שאדם עלול למצוא את עצמו ללא יתרונות או להרגיש שבסביבה שבה הוא נמצא כולם טובים ממנו. במצב כזה, קשה לו מאוד לאהוב את עצמו כי אין לו במה להיאחז.
- הבעיה השנייה היא שגם כאשר האדם מזהה יתרונות בעצמו, המוח עשוי להזכיר לו גם את החסרונות, או לציין בפניו שיכול היה להיות טוב יותר. לדוגמה, הוא יאמר לעצמו: "נכון שאני טוב, אבל יכולתי להצליח יותר, אז למה אני לא מצליח כמו שיכולתי?". מצב זה עלול להחזיר אותו לתחושת חוסר שביעות רצון ולביקורת עצמית.
- הבעיה השלישית היא שאהבה עצמית המבוססת על יתרונות תמיד תהיה מותנית: ברגע שהתנאים ישתנו או שהאדם יחשוב שהתנאים השתנו, הוא יאבד את תחושת האהבה העצמית.
לכאורה הפתרון לבעיות האלו הוא לומר לעצמך: "אני אוהב את עצמי בלי תנאים, רק כי אני זה אני". אבל הבעיה בגישה הזו היא שגם הטענה הזו נתקלת בקושי פנימי גדול. אם אפשר לאהוב את עצמך בלי סיבה, המוח יכול באותה מידה להגיד: "אולי אשנא את עצמי בלי סיבה?" וכך נוצרת סתירה פנימית. כשאין תנאים לאהבה, אפשר לטעון גם את ההפך, וכך האדם חוזר לאותו קושי ואותה ביקורת עצמית.
איך אפשר באמת להתקדם לעבר אהבה עצמית אמיתית?
אליעד כהן מציע לשנות את הגישה לחלוטין. במקום לנסות לאהוב את עצמך יותר, או לחפש סיבות חיוביות נוספות לאהבה עצמית, מומלץ דווקא להפסיק לשנוא את עצמך. במקום להוסיף דברים חיוביים, עדיף להוריד או לנטרל את הסיבות השליליות שבגללן האדם מבקר או שונא את עצמו. לדוגמה, אם האדם אומר: "אני שונא את עצמי כי אני עצלן", עליו לשאול את עצמו: "האם יש באמת סיבה לשנוא את עצמי כי אני עצלן? האם זה שאני עצלן אומר משהו כל כך שלילי או רע עליי?". דרך זו מאפשרת לאדם להפחית או לבטל את השנאה העצמית, וכך מתפנה מקום טבעי ואמיתי לאהבה עצמית.
מה ההבדל בין אהבה עצמית אמיתית לבין אהבה מותנית?
כדי להבין טוב יותר את המצב שבו אדם אוהב את עצמו ללא תנאים באמת, ניתן להסתכל על דוגמה פשוטה של חתול. החתול חי את חייו ללא צורך לשאול את עצמו "האם אני אוהב את עצמי?". הוא לא שונא את עצמו, ולכן הוא גם לא צריך לאהוב את עצמו באופן מודע. מצב של אהבה עצמית אמיתית הוא מצב שבו האדם לא עסוק בכלל בשאלת האהבה העצמית, אלא חי בשלווה, בלי לבקר או לשנוא את עצמו.
מהי הדרך הטובה ביותר להגיע לאהבה עצמית וקבלה עצמית?
הדרך הטובה ביותר להגיע לאהבה עצמית וקבלה עצמית היא לנטרל את כל הסיבות לכך שאדם לא אוהב את עצמו. במקום להתמקד בשאלות כמו "למה אני טוב?" או "איך לאהוב את עצמי?", מומלץ להתמקד בשאלות כגון "למה אני שונא את עצמי?" או "האם באמת יש סיבה לביקורת העצמית שלי?". ככל שאדם מנטרל את הסיבות לשנאה עצמית, הוא מתקרב למצב שבו הוא מקבל את עצמו בצורה מלאה ואמיתית. זהו מצב של ביטחון עצמי אמיתי, הערכה עצמית יציבה ואהבה עצמית טבעית, שבה אין צורך בהוכחות או תנאים מיוחדים.
- איך לשפר ביטחון עצמי?
- איך להתמודד עם ביקורת עצמית גבוהה?
- איך לפתח הערכה עצמית אמיתית?
- איך לקבל את עצמך ולהרגיש שלם עם עצמך?
למה אנשים מחפשים לדעת איך לאהוב את עצמם?
בשיחה מובא מצב שבו ילד שואל את הוריו: "איך לאהוב את עצמי?". השאלה הזו מייצגת צורך נפוץ של אנשים: הם רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם, להעלות ביטחון עצמי, הערכה עצמית ואהבה עצמית. לעתים אנשים משווים עצמם לאחרים ומרגישים שחסר להם משהו, ולכן הם מחפשים דרך להרגיש אהובים יותר או להרגיש טוב יותר עם עצמם.
איזו תשובה נפוצה קיימת לשאלה איך לאהוב את עצמך?
תשובה מוכרת גורסת שכדי לאהוב את עצמך, עליך לגלות את הדברים הטובים שבך. לדוגמה, אפשר להגיד לילד: "תראה כמה אתה מוצלח בלימודים" או "אתה מאוד יצירתי", וכך הוא ילמד להעריך את עצמו יותר. הרעיון הוא לזהות יתרונות וחוזקות, בין אם ביחס לעצמך (יחס לאיך שהיית בעבר) ובין אם ביחס לאחרים, וכך לפתח תחושת אהבה עצמית.
מה הבעיה בלחפש רק יתרונות כדי לאהוב את עצמך?
ישנם כמה קשיים בשיטה של חיפוש יתרונות:
לכאורה, ישנה המלצה לאהוב את עצמך בלי תנאים ולומר לעצמך: "אני אוהב אותי רק כי אני אני". הבעיה היא שגם הטענה "אני אוהב את עצמי בלי שום סיבה" יכולה להיתקל בהתנגדות פנימית הפוכה: "ואולי אשנא את עצמי בלי שום סיבה?" כך נוצרת סתירה פנימית, כי אם ניתן לאהוב ללא כל תנאי, אפשר באותה מידה גם לשנוא ללא תנאי.
איך אפשר להתקדם בכל זאת לעבר אהבה עצמית אמיתית?
במקום לנסות להוסיף לעצמך עוד ועוד סיבות חיוביות לאהוב את עצמך, כדאי לנסות להסיר את הסיבות השליליות שבגללן אתה שונא או לא מעריך את עצמך. לדוגמה, אם מישהו אומר "אני שונא את עצמי כי אני עצלן", אפשר לבחון: "האם באמת יש סיבה לשנוא את עצמי כי אני עצלן? מה המשמעות של להיות עצלן, והאם זה אומר שחיי לא טובים או שאני כולי שלילי?" על ידי ביטול או הקטנת הסיבות השליליות, מופחתת בהדרגה השנאה העצמית, ואז מתפנה מקום לתחושה טבעית של אהבה או הערכה עצמית.
למה מצב של 'אהבה עצמית מלאה' דומה לחתול שלא שואל את עצמו אם הוא אוהב את עצמו?
כדי להמחיש את הרעיון, ניתן להסתכל על חתול שמקיים את חייו ללא דאגות של "האם אני אוהב את עצמי?" הוא פשוט חי את חייו, אוכל, מתנהל, ולא זקוק לאמירה "אני אוהב את עצמי". באדם, היעדר השאלה "האם אני אוהב את עצמי?" עשוי להעיד על שלמות או קבלה עצמית עמוקה, שבה אין עוד צורך להגדיר את האהבה או לחפש סיבות עבורה.
מהי המסקנה הסופית לגבי אהבה עצמית?
אדם המבקש אהבה עצמית ללא תנאים באופן מוחלט, מגלה שלא ניתן לתחזק את האמירה "אני אוהב את עצמי בלי סיבה" בלי להתנגש בשאלה "למה בעצם לא לשנוא את עצמי בלי סיבה?". לכן, במקום לנסות למצוא סיבה חיובית מוחלטת לאהבה, מומלץ לעבוד על ביטול או החלשת כל מה שגורם להיעדר אהבה. כשאין שנאה או ביקורת עצמית מוגזמת, האדם מגיע למצב טבעי שבו אהבה לעצמו, או לפחות קבלה עצמית, יכולה להתקיים ללא מאבק.
בשיחה מובא מצב שבו ילד שואל את הוריו: "איך לאהוב את עצמי?". השאלה הזו מייצגת צורך נפוץ של אנשים: הם רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם, להעלות ביטחון עצמי, הערכה עצמית ואהבה עצמית. לעתים אנשים משווים עצמם לאחרים ומרגישים שחסר להם משהו, ולכן הם מחפשים דרך להרגיש אהובים יותר או להרגיש טוב יותר עם עצמם.
איזו תשובה נפוצה קיימת לשאלה איך לאהוב את עצמך?
תשובה מוכרת גורסת שכדי לאהוב את עצמך, עליך לגלות את הדברים הטובים שבך. לדוגמה, אפשר להגיד לילד: "תראה כמה אתה מוצלח בלימודים" או "אתה מאוד יצירתי", וכך הוא ילמד להעריך את עצמו יותר. הרעיון הוא לזהות יתרונות וחוזקות, בין אם ביחס לעצמך (יחס לאיך שהיית בעבר) ובין אם ביחס לאחרים, וכך לפתח תחושת אהבה עצמית.
מה הבעיה בלחפש רק יתרונות כדי לאהוב את עצמך?
ישנם כמה קשיים בשיטה של חיפוש יתרונות:
- ייתכן שלאדם יהיו רגעים שהוא לא מוצא בעצמו יתרונות כלל, או שהוא נמצא בסביבה שבה כולם טובים ממנו בתחום מסוים, ואז לא יוכל להיתמך בגישה הזו.
- גם אם האדם יזהה יתרונות רבים בעצמו, המוח שלו עלול להזכיר לו את החסרונות שקיימים בו, או להבליט את העובדה שיכול היה להיות טוב יותר (למשל, "יכולתי להצליח עוד יותר, אז למה אני לא שם?").
- האדם נשאר תלוי ב"תנאים" כדי לאהוב את עצמו. ברגע שהתנאים לא מתקיימים (או שהוא חושב שלא מתקיימים), הוא ישוב לחוסר שביעות רצון מעצמו.
לכאורה, ישנה המלצה לאהוב את עצמך בלי תנאים ולומר לעצמך: "אני אוהב אותי רק כי אני אני". הבעיה היא שגם הטענה "אני אוהב את עצמי בלי שום סיבה" יכולה להיתקל בהתנגדות פנימית הפוכה: "ואולי אשנא את עצמי בלי שום סיבה?" כך נוצרת סתירה פנימית, כי אם ניתן לאהוב ללא כל תנאי, אפשר באותה מידה גם לשנוא ללא תנאי.
איך אפשר להתקדם בכל זאת לעבר אהבה עצמית אמיתית?
במקום לנסות להוסיף לעצמך עוד ועוד סיבות חיוביות לאהוב את עצמך, כדאי לנסות להסיר את הסיבות השליליות שבגללן אתה שונא או לא מעריך את עצמך. לדוגמה, אם מישהו אומר "אני שונא את עצמי כי אני עצלן", אפשר לבחון: "האם באמת יש סיבה לשנוא את עצמי כי אני עצלן? מה המשמעות של להיות עצלן, והאם זה אומר שחיי לא טובים או שאני כולי שלילי?" על ידי ביטול או הקטנת הסיבות השליליות, מופחתת בהדרגה השנאה העצמית, ואז מתפנה מקום לתחושה טבעית של אהבה או הערכה עצמית.
למה מצב של 'אהבה עצמית מלאה' דומה לחתול שלא שואל את עצמו אם הוא אוהב את עצמו?
כדי להמחיש את הרעיון, ניתן להסתכל על חתול שמקיים את חייו ללא דאגות של "האם אני אוהב את עצמי?" הוא פשוט חי את חייו, אוכל, מתנהל, ולא זקוק לאמירה "אני אוהב את עצמי". באדם, היעדר השאלה "האם אני אוהב את עצמי?" עשוי להעיד על שלמות או קבלה עצמית עמוקה, שבה אין עוד צורך להגדיר את האהבה או לחפש סיבות עבורה.
מהי המסקנה הסופית לגבי אהבה עצמית?
אדם המבקש אהבה עצמית ללא תנאים באופן מוחלט, מגלה שלא ניתן לתחזק את האמירה "אני אוהב את עצמי בלי סיבה" בלי להתנגש בשאלה "למה בעצם לא לשנוא את עצמי בלי סיבה?". לכן, במקום לנסות למצוא סיבה חיובית מוחלטת לאהבה, מומלץ לעבוד על ביטול או החלשת כל מה שגורם להיעדר אהבה. כשאין שנאה או ביקורת עצמית מוגזמת, האדם מגיע למצב טבעי שבו אהבה לעצמו, או לפחות קבלה עצמית, יכולה להתקיים ללא מאבק.
- איך לשפר ביטחון עצמי?
- איך להתמודד עם ביקורת עצמית גבוהה?
- איך לפתח הערכה עצמית אמיתית?
- איך לקבל את עצמך ולהרגיש שלם עם עצמך?
עכשיו יש שאלה שנקראת איך לאהוב את עצמך, נתקלת פעם בשאלה הזאת?
ש: לא יודע נתקלתי.
אליעד: אם הילד שלך שואל אותך איך לאהוב את עצמי מה אתה אומר לו איזה תשובה אתה נותן לו על השאלה הזאת, מה התשובה לשאלה איך לאהוב את עצמך?
ש: קודם כל אפשר לשאול אותו למה אתה רוצה לאהוב את עצמך ומה חסר לך מה הבעיה עם זה, למה אתה רוצה לאהוב את עצמך.
אליעד: "להרגיש יותר טוב כולם אוהבים את עצמם ואני רוצה גם לאהוב את עצמי".
ש: אתה בטוח שאתה רוצה להרגיש יותר טוב?
אליעד: כן, אתה מנסה לדכא אותו.
ש: כן.
אליעד: אני שואל ברצינות.
ש: טוב אז בא נניח שהתשובה היא שהוא רוצה להרגיש יותר טוב.
אליעד: כן.
ש: אז הייתי מכוון אותו.
אליעד: מה בן אדם צריך לעשות כדי לאהוב את עצמו זאת השאלה.
ש: לראות את היתרונות שלו ביחס לאחרים או ביחס לדברים שגורמים לו להיות אהוב, להגיד לו הנה הדברים האלה תאהב אותם זה עושה לך טוב וככה זה יפריח אחד את השני, תשובה פשוטה.
אליעד: אוקי זאת התשובה הגנרית הכללית שזה נכון, התשובה הגנרית אומרת איך לאהוב את עצמך בן אדם אוהב את מה שהוא חושב שטוב אם תמצא מה טוב בך אתה תאהב את זה, תחפש מה טוב בך ביחס לאחרים או מה טוב בך ואז תאהב את עצמך. מה הבעיה בגישה הזאת?
ש: שאין לו יתרונות אז מה הוא יעשה.
אליעד: אבל תמיד יש מישהו יותר גרוע נכון?
ש: כן לא יודע.
אליעד: תמיד יש מישהו יותר גרוע תמיד יכול היה להיות יותר גרוע. הבעיה בגישה הזאת יש בה כמה בעיות, בעיה ראשונה זה מה שאמרנו מה קורה אם הוא לא מוצא בעצמו יתרונות דבר שני מה קורה אם הוא נמצא בסביבה תחרותית שכולם יותר ממנו ודבר שלישי אחד החסרונות הבעיתיים של הגישה של "תחפש את היתרונות שבך כדי לאהוב את עצמך" זה שבעצם ברגע שאתה אוהב את עצמך בגלל סיבות מסוימות המוח מתישהו ידאג להזכיר לך גם את החסרונות.
ואז יכול להיות מצב שגם אם אתה תהיה יותר טוב מכולם המוח יגיד "כן אבל ביחס לעצמך יכולת להיות עוד יותר טוב" ואז הוא יגרום לך לשנוא את עצמך כי אתה לא יותר טוב ממה שיכולת להיות יכולת להיות יותר טוב ואתה לא יותר טוב. אז מה לעשות בעצם אז איך בן אדם יכול לאהוב את עצמו בלי להסתבך בפרשיה הזאת של החסרונות, אז איך בן אדם יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים איך לאהוב את עצמו בלי תנאים להגיד "אני אוהב את עצמי בלי תנאים", איך בן אדם יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים?
ש: הוא גם צריך לאהוב את זה שהוא.
אליעד: איך אפשר לאהוב את עצמו כשהוא לא אוהב את עצמו איך לעשות את זה, איך בן אדם יכול לאהוב את זה שהוא לא אוהב את עצמו? נכון, איך הלאה.
ש: מה שהוספת אני לא אתייחס רציתי להתייחס למה שאמרת קודם ששם הוא מתנחם.
אליעד: שמה הכיוון?
ש: להבין שאין סיבה לשנוא את עצמו, זאת אומרת להבין שאין סיבה בעצם ואז.
אליעד: אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר יש שתי דרכים להסתכל על אהבה עצמית, דרך אחת אומרת לאהוב את עצמך עם תנאים ודרך שנייה אחת אומרת.
ש: סתם לאהוב את עצמך בסדר.
אליעד: לאהוב את עצמך בלי תנאים נניח. עכשיו לאהוב את עצמך עם תנאים אמרנו מה היתרונות שאתה יכול למצוא תנאים ולאהוב את עצמך החסרונות הם שתמיד המוח ימצא לך או שאתה לא תמצא את התנאים או שאתה תגיד אצל אחרים הם יותר טובים או אני יכולתי להיות יותר טוב או שהוא ימצא לך את החסרונות שבך ביחס לאחרים או ביחס לעצמך ויש את הווריאציה של "תאהב את עצמך בלי תנאים". עכשיו האמת היא שבן אדם לא יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים, אין אפשרות בעולם כולו אין אפשרות לאהוב את עצמך בלי תנאים כי אם אתה אוהב את עצמך בלי תנאים אין משמעות בכלל לאהבה.
מה זה לאהוב את עצמך בלי תנאים להגיד "אני אוהב את עצמי כי אני זה אני"? המוח יכול להגיד לך "אז אני שונא את עצמי כי אני זה אני" אי אפשר להחזיק בזה זאת בעיה. נגיד שבן אדם יגיד לעצמו "אני אוהב את עצמי לא משנה מה" נגיד שבן אדם יגיד כזה דבר והמוח יגיד לו "למה אולי תשנא את עצמך לא משנה מה".
ש: סתם בלי לשאול "אתה תגיד לי למה אתה תגיד לי למה לא".
אליעד: השאלה היא זה איך בן אדם יכול לגרום לעצמו לאהוב את עצמו בלי תנאים והתשובה היא שבן אדם לא יכול לגרום לעצמו לאהוב את עצמו בלי תנאים הוא יכול לגרום לעצמו לא לשנוא את עצמו עם תנאים. הרעיון זה "אל תאהב את עצמך" אם אתה מחפש את התנאים אז תאהב את עצמך עם תנאים תמצא מה טוב בך תאהב את עצמך דרך מה שטוב בך עם תנאים ביחס לאחרים ביחס לעצמך ביחס למשהו אבל אם אתה רוצה לאהוב את עצמך בלי תנאים אתה צריך לשנות גישה אל תנסה לאהוב את עצמך יותר תנסה לא לשנוא את עצמך.
זאת אומרת אל תנסה למצוא מה טוב בך או "למה שאני יאהב את עצמי בלי תנאים" זה עצמו תנאי, "למה" זה תנאי "כי אני זה אני" נגיד מה זה אומר התנאי הזה בכלל. הדרך הכי טובה זה מי שמסובך עם אהבה עצמית ולא מצליח לאהוב את עצמו וכל פעם כשהוא אוהב את עצמו עם תנאים זה דופק לו את מה שדיברנו קודם והדרך הכי טובה זה להפסיק לנסות לאהוב את עצמו, מה שצריך לעשות זה לנסות לא לא לאהוב את עצמו.
מה זה אומר פרקטית? נגיד בן אדם אומר "איך אני יכול לאהוב את עצמי בלי תנאים, אוקי במה אתה לא אוהב את עצמך מה אתה לא אוהב בעצמך? אני לא אוהב את זה שאני עצלן, למה אתה לא אוהב את זה שאתה עצלן" להעביר את נטל ההוכחה על השלילי, מה שאתה מוצא בעצמך שלילי מה שאתה שונא בעצמך תעביר את נטל ההוכחה אליו במקום לשאול "איך אני אוהב את עצמי שאני עצלן" תשאל את עצמך "למה שונא את עצמי שאני עצלן".
הרעיון זה לנטרל את כל הסיבות השליליות כי בסופו של דבר אין אפשרות פוזיטיבית לאהוב את עצמך בלי תנאים שזה כמו הסיפור ההבדל בין האם אתה יכול לדעת שאין הבדל או לא לדעת שיש הבדל שזה שני דברים שונים שמים וארץ, לדעת כל פעם כשאתה אומר "אני יודע שאין הבדל" אתה בעצם מבדיל כשאתה אומר "אני אוהב את עצמי בלי תנאים" זה איכשהו עם תנאים. הרעיון זה לא להגיד למצב שאתה בכלל צריך לאהוב את עצמך כאילו לצאת מהלופ הזה אין לך מה לשנוא בעצמך וזהו.
יש? עכשיו המקום היותר בסיסי כביכול אם מייצגים אותו זה המקום שבו בכלל אין את הדילמה אם אתה אוהב את עצמך או לא אוהב את עצמך שזה לא מעניין עוד לא מעסיק אותך בכלל. עכשיו שזה כביכול אהבה ללא תנאים נגיד כביכול ניקח חתול נניח כדימוי הוא אוהב את עצמו בלי תנאים אבל אם החתול שאוהב את עצמו בלי תנאים האם הוא אומר לעצמו "אני אוהב את עצמי בלי תנאים" זה תסביך להגיד "אני אוהב את עצמי בלי תנאים" זה גם תסביך.
הוא לא לא אוהב את עצמו אין לו את הצורך לאהוב את עצמו, אוהב את עצמו בלי תנאים זה אחד שלא לא אוהב את עצמו אין לו בכלל "אתה אוהב את עצמך? מה זה אומר אני אוהב את עצמי מה המשמעות של זה בכלל" ואם רוצים להגיע לזה זה על ידי שמנטרלים את התנאים של הלא אוהב. ולכן אני אומר עוד פעם בן אדם שרוצה להגיע לאהבה עצמית נגיד או לביטחון עצמי או מה שזה לא יהיה הפנימי המוחלט זה על ידי נטרול ההפך אי אפשר באופן פוזיטיבי אלא באופן של לשלול את ההפך. הבנו את הסיפור הבנו, את הבנת?
ש: לא יודע נתקלתי.
אליעד: אם הילד שלך שואל אותך איך לאהוב את עצמי מה אתה אומר לו איזה תשובה אתה נותן לו על השאלה הזאת, מה התשובה לשאלה איך לאהוב את עצמך?
ש: קודם כל אפשר לשאול אותו למה אתה רוצה לאהוב את עצמך ומה חסר לך מה הבעיה עם זה, למה אתה רוצה לאהוב את עצמך.
אליעד: "להרגיש יותר טוב כולם אוהבים את עצמם ואני רוצה גם לאהוב את עצמי".
ש: אתה בטוח שאתה רוצה להרגיש יותר טוב?
אליעד: כן, אתה מנסה לדכא אותו.
ש: כן.
אליעד: אני שואל ברצינות.
ש: טוב אז בא נניח שהתשובה היא שהוא רוצה להרגיש יותר טוב.
אליעד: כן.
ש: אז הייתי מכוון אותו.
אליעד: מה בן אדם צריך לעשות כדי לאהוב את עצמו זאת השאלה.
ש: לראות את היתרונות שלו ביחס לאחרים או ביחס לדברים שגורמים לו להיות אהוב, להגיד לו הנה הדברים האלה תאהב אותם זה עושה לך טוב וככה זה יפריח אחד את השני, תשובה פשוטה.
אליעד: אוקי זאת התשובה הגנרית הכללית שזה נכון, התשובה הגנרית אומרת איך לאהוב את עצמך בן אדם אוהב את מה שהוא חושב שטוב אם תמצא מה טוב בך אתה תאהב את זה, תחפש מה טוב בך ביחס לאחרים או מה טוב בך ואז תאהב את עצמך. מה הבעיה בגישה הזאת?
ש: שאין לו יתרונות אז מה הוא יעשה.
אליעד: אבל תמיד יש מישהו יותר גרוע נכון?
ש: כן לא יודע.
אליעד: תמיד יש מישהו יותר גרוע תמיד יכול היה להיות יותר גרוע. הבעיה בגישה הזאת יש בה כמה בעיות, בעיה ראשונה זה מה שאמרנו מה קורה אם הוא לא מוצא בעצמו יתרונות דבר שני מה קורה אם הוא נמצא בסביבה תחרותית שכולם יותר ממנו ודבר שלישי אחד החסרונות הבעיתיים של הגישה של "תחפש את היתרונות שבך כדי לאהוב את עצמך" זה שבעצם ברגע שאתה אוהב את עצמך בגלל סיבות מסוימות המוח מתישהו ידאג להזכיר לך גם את החסרונות.
ואז יכול להיות מצב שגם אם אתה תהיה יותר טוב מכולם המוח יגיד "כן אבל ביחס לעצמך יכולת להיות עוד יותר טוב" ואז הוא יגרום לך לשנוא את עצמך כי אתה לא יותר טוב ממה שיכולת להיות יכולת להיות יותר טוב ואתה לא יותר טוב. אז מה לעשות בעצם אז איך בן אדם יכול לאהוב את עצמו בלי להסתבך בפרשיה הזאת של החסרונות, אז איך בן אדם יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים איך לאהוב את עצמו בלי תנאים להגיד "אני אוהב את עצמי בלי תנאים", איך בן אדם יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים?
ש: הוא גם צריך לאהוב את זה שהוא.
אליעד: איך אפשר לאהוב את עצמו כשהוא לא אוהב את עצמו איך לעשות את זה, איך בן אדם יכול לאהוב את זה שהוא לא אוהב את עצמו? נכון, איך הלאה.
ש: מה שהוספת אני לא אתייחס רציתי להתייחס למה שאמרת קודם ששם הוא מתנחם.
אליעד: שמה הכיוון?
ש: להבין שאין סיבה לשנוא את עצמו, זאת אומרת להבין שאין סיבה בעצם ואז.
אליעד: אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר יש שתי דרכים להסתכל על אהבה עצמית, דרך אחת אומרת לאהוב את עצמך עם תנאים ודרך שנייה אחת אומרת.
ש: סתם לאהוב את עצמך בסדר.
אליעד: לאהוב את עצמך בלי תנאים נניח. עכשיו לאהוב את עצמך עם תנאים אמרנו מה היתרונות שאתה יכול למצוא תנאים ולאהוב את עצמך החסרונות הם שתמיד המוח ימצא לך או שאתה לא תמצא את התנאים או שאתה תגיד אצל אחרים הם יותר טובים או אני יכולתי להיות יותר טוב או שהוא ימצא לך את החסרונות שבך ביחס לאחרים או ביחס לעצמך ויש את הווריאציה של "תאהב את עצמך בלי תנאים". עכשיו האמת היא שבן אדם לא יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים, אין אפשרות בעולם כולו אין אפשרות לאהוב את עצמך בלי תנאים כי אם אתה אוהב את עצמך בלי תנאים אין משמעות בכלל לאהבה.
מה זה לאהוב את עצמך בלי תנאים להגיד "אני אוהב את עצמי כי אני זה אני"? המוח יכול להגיד לך "אז אני שונא את עצמי כי אני זה אני" אי אפשר להחזיק בזה זאת בעיה. נגיד שבן אדם יגיד לעצמו "אני אוהב את עצמי לא משנה מה" נגיד שבן אדם יגיד כזה דבר והמוח יגיד לו "למה אולי תשנא את עצמך לא משנה מה".
ש: סתם בלי לשאול "אתה תגיד לי למה אתה תגיד לי למה לא".
אליעד: השאלה היא זה איך בן אדם יכול לגרום לעצמו לאהוב את עצמו בלי תנאים והתשובה היא שבן אדם לא יכול לגרום לעצמו לאהוב את עצמו בלי תנאים הוא יכול לגרום לעצמו לא לשנוא את עצמו עם תנאים. הרעיון זה "אל תאהב את עצמך" אם אתה מחפש את התנאים אז תאהב את עצמך עם תנאים תמצא מה טוב בך תאהב את עצמך דרך מה שטוב בך עם תנאים ביחס לאחרים ביחס לעצמך ביחס למשהו אבל אם אתה רוצה לאהוב את עצמך בלי תנאים אתה צריך לשנות גישה אל תנסה לאהוב את עצמך יותר תנסה לא לשנוא את עצמך.
זאת אומרת אל תנסה למצוא מה טוב בך או "למה שאני יאהב את עצמי בלי תנאים" זה עצמו תנאי, "למה" זה תנאי "כי אני זה אני" נגיד מה זה אומר התנאי הזה בכלל. הדרך הכי טובה זה מי שמסובך עם אהבה עצמית ולא מצליח לאהוב את עצמו וכל פעם כשהוא אוהב את עצמו עם תנאים זה דופק לו את מה שדיברנו קודם והדרך הכי טובה זה להפסיק לנסות לאהוב את עצמו, מה שצריך לעשות זה לנסות לא לא לאהוב את עצמו.
מה זה אומר פרקטית? נגיד בן אדם אומר "איך אני יכול לאהוב את עצמי בלי תנאים, אוקי במה אתה לא אוהב את עצמך מה אתה לא אוהב בעצמך? אני לא אוהב את זה שאני עצלן, למה אתה לא אוהב את זה שאתה עצלן" להעביר את נטל ההוכחה על השלילי, מה שאתה מוצא בעצמך שלילי מה שאתה שונא בעצמך תעביר את נטל ההוכחה אליו במקום לשאול "איך אני אוהב את עצמי שאני עצלן" תשאל את עצמך "למה שונא את עצמי שאני עצלן".
הרעיון זה לנטרל את כל הסיבות השליליות כי בסופו של דבר אין אפשרות פוזיטיבית לאהוב את עצמך בלי תנאים שזה כמו הסיפור ההבדל בין האם אתה יכול לדעת שאין הבדל או לא לדעת שיש הבדל שזה שני דברים שונים שמים וארץ, לדעת כל פעם כשאתה אומר "אני יודע שאין הבדל" אתה בעצם מבדיל כשאתה אומר "אני אוהב את עצמי בלי תנאים" זה איכשהו עם תנאים. הרעיון זה לא להגיד למצב שאתה בכלל צריך לאהוב את עצמך כאילו לצאת מהלופ הזה אין לך מה לשנוא בעצמך וזהו.
יש? עכשיו המקום היותר בסיסי כביכול אם מייצגים אותו זה המקום שבו בכלל אין את הדילמה אם אתה אוהב את עצמך או לא אוהב את עצמך שזה לא מעניין עוד לא מעסיק אותך בכלל. עכשיו שזה כביכול אהבה ללא תנאים נגיד כביכול ניקח חתול נניח כדימוי הוא אוהב את עצמו בלי תנאים אבל אם החתול שאוהב את עצמו בלי תנאים האם הוא אומר לעצמו "אני אוהב את עצמי בלי תנאים" זה תסביך להגיד "אני אוהב את עצמי בלי תנאים" זה גם תסביך.
הוא לא לא אוהב את עצמו אין לו את הצורך לאהוב את עצמו, אוהב את עצמו בלי תנאים זה אחד שלא לא אוהב את עצמו אין לו בכלל "אתה אוהב את עצמך? מה זה אומר אני אוהב את עצמי מה המשמעות של זה בכלל" ואם רוצים להגיע לזה זה על ידי שמנטרלים את התנאים של הלא אוהב. ולכן אני אומר עוד פעם בן אדם שרוצה להגיע לאהבה עצמית נגיד או לביטחון עצמי או מה שזה לא יהיה הפנימי המוחלט זה על ידי נטרול ההפך אי אפשר באופן פוזיטיבי אלא באופן של לשלול את ההפך. הבנו את הסיפור הבנו, את הבנת?
050-3331-331