מניפולציות של המוח, איך המוח עובד עליך? האם משהו עושה לי טוב? למה אני רוצה משהו? האם משהו באמת טוב לי? האם משהו באמת רע לי? למה אני רוצה אותה? למה אני רוצה לעשן? למה אני נהנה ממשהו? אני חושב משמע אני קיים, נטל ההוכחה
איך המוח עושה עלינו מניפולציות?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה איך המוח שלנו מבצע עלינו מניפולציות, כיצד הוא יוצר בתוכנו תחושה שמשהו מסוים עושה לנו טוב או רע, ואיך אנו מאמינים באופן אוטומטי למחשבות ולתחושות שלנו בלי לבדוק אותן לעומק.
האם כשנוח לנו יותר, זה אומר שקודם היה לא נוח?
אליעד כהן מתחיל בהסבר של דוגמה פשוטה ויומיומית: אדם שוכב במיטה והמוח שלו אומר לו פתאום "תזוז, כי לא נוח לך." האדם מתלבט: האם באמת לא נוח לי, או שהמוח שלי רק אומר לי את זה? הוא מחליט לבדוק את הטענה: אם אזוז ויהיה לי יותר נוח, האם זה מוכיח שקודם היה לי פחות נוח? אליעד מסביר שהמוח אומר לנו להאמין בכך שאם לאחר פעולה מסוימת הרגשנו טוב יותר, הרי שלפני הפעולה בהכרח היה לנו פחות טוב. הוא מדגים זאת עם דוגמאות נוספות כמו הכוס שאינה מלאה: אם אפשר להוסיף עוד מים, סימן שהיא לא הייתה מלאה מלכתחילה. כך המוח מנסה לשכנע אותנו, אבל אליעד מבהיר שמדובר במניפולציה, כי העובדה שאחר כך נהיה יותר טוב, לא מוכיחה שבוודאות קודם היה לנו רע או פחות טוב באמת.
האם הרגשת עושר מוכיחה שהיית קודם עני?
אליעד כהן מדגים זאת עם דוגמה נוספת של אדם שזוכה בלוטו ומרגיש עשיר. האם ההרגשה הזאת באמת מוכיחה שקודם לא היה עשיר? אליעד מסביר שלא בהכרח. יכול להיות שהאדם היה עשיר עוד קודם אך לא ידע זאת. עצם ההרגשה שהוא עשיר לאחר הזכייה אינה הוכחה חד - משמעית לכך שלפני כן היה עני. התחושה שלנו לא מוכיחה בהכרח את המציאות.
כיצד תרופות ודברים חיצוניים יוצרים אשליה של שיפור?
אליעד מתאר מצב שבו אדם נוטל תרופה ומיד מרגיש טוב יותר. לכאורה, זה מוכיח שהתרופה באמת ריפאה אותו. אך אליעד מדגיש שאין הוכחה אמיתית לכך שהוא היה חולה או שהתשובה לבריאותו נמצאת בתרופה. אולי הוא לקח תרופת דמה (פלסבו) ופשוט האמין שהיא תעזור לו ולכן הרגיש טוב יותר. כך, התחושה של השיפור אינה מהווה הוכחה חד - משמעית שהתרופה באמת יעילה, אלא רק שהאדם האמין בכך.
האם עישון באמת עושה טוב?
אליעד משתמש גם בדוגמה של עישון. המוח אומר לנו: "תעשן ותרגיש טוב יותר, " ואחרי שאדם מעשן ומרגיש טוב, הוא משוכנע שהעישון הוא שעשה לו טוב. אך אליעד כהן מדגיש שהרגשת הטוב מהעישון אינה הוכחה שהעישון עצמו טוב לאדם. זה רק מוכיח שהאדם חשב שהעישון עושה טוב. האדם מראש האמין שהוא רוצה לעשן, ולכן הרגיש טוב אחרי העישון.
כיצד פועלת המניפולציה של "אני חושב משמע אני קיים"?
אליעד מתייחס למשפט המפורסם של דקארט: "אני חושב משמע אני קיים." הוא מסביר שהמשפט נראה חכם אך הוא למעשה מניפולציה. כשאדם אומר "אני חושב משמע אני קיים, " הוא למעשה כבר מניח את קיומו מראש. אליעד מדגיש שהמחשבה אינה הוכחה חד - משמעית לקיום, כי ברגע שאתה חושב, כבר הנחת מראש שאתה קיים, ולכן אין כאן הוכחה אמיתית לקיום אלא רק הנחת יסוד סמויה.
מה ההבדל בין מציאות אובייקטיבית לבין תחושה סובייקטיבית?
אליעד מסביר שיש הבדל בין דברים אובייקטיביים לסובייקטיביים. למשל, קיומו של חתול בחדר הוא לכאורה אובייקטיבי - יש או אין חתול, בלי קשר לתחושות שלנו. אבל כשמדובר בתחושות כמו "טוב" ו"רע", זה כבר עניין סובייקטיבי. אם אדם מרגיש שטוב לו כשמישהו איתו, זו לא הוכחה חד - משמעית...
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה איך המוח שלנו מבצע עלינו מניפולציות, כיצד הוא יוצר בתוכנו תחושה שמשהו מסוים עושה לנו טוב או רע, ואיך אנו מאמינים באופן אוטומטי למחשבות ולתחושות שלנו בלי לבדוק אותן לעומק.
האם כשנוח לנו יותר, זה אומר שקודם היה לא נוח?
אליעד כהן מתחיל בהסבר של דוגמה פשוטה ויומיומית: אדם שוכב במיטה והמוח שלו אומר לו פתאום "תזוז, כי לא נוח לך." האדם מתלבט: האם באמת לא נוח לי, או שהמוח שלי רק אומר לי את זה? הוא מחליט לבדוק את הטענה: אם אזוז ויהיה לי יותר נוח, האם זה מוכיח שקודם היה לי פחות נוח? אליעד מסביר שהמוח אומר לנו להאמין בכך שאם לאחר פעולה מסוימת הרגשנו טוב יותר, הרי שלפני הפעולה בהכרח היה לנו פחות טוב. הוא מדגים זאת עם דוגמאות נוספות כמו הכוס שאינה מלאה: אם אפשר להוסיף עוד מים, סימן שהיא לא הייתה מלאה מלכתחילה. כך המוח מנסה לשכנע אותנו, אבל אליעד מבהיר שמדובר במניפולציה, כי העובדה שאחר כך נהיה יותר טוב, לא מוכיחה שבוודאות קודם היה לנו רע או פחות טוב באמת.
האם הרגשת עושר מוכיחה שהיית קודם עני?
אליעד כהן מדגים זאת עם דוגמה נוספת של אדם שזוכה בלוטו ומרגיש עשיר. האם ההרגשה הזאת באמת מוכיחה שקודם לא היה עשיר? אליעד מסביר שלא בהכרח. יכול להיות שהאדם היה עשיר עוד קודם אך לא ידע זאת. עצם ההרגשה שהוא עשיר לאחר הזכייה אינה הוכחה חד - משמעית לכך שלפני כן היה עני. התחושה שלנו לא מוכיחה בהכרח את המציאות.
כיצד תרופות ודברים חיצוניים יוצרים אשליה של שיפור?
אליעד מתאר מצב שבו אדם נוטל תרופה ומיד מרגיש טוב יותר. לכאורה, זה מוכיח שהתרופה באמת ריפאה אותו. אך אליעד מדגיש שאין הוכחה אמיתית לכך שהוא היה חולה או שהתשובה לבריאותו נמצאת בתרופה. אולי הוא לקח תרופת דמה (פלסבו) ופשוט האמין שהיא תעזור לו ולכן הרגיש טוב יותר. כך, התחושה של השיפור אינה מהווה הוכחה חד - משמעית שהתרופה באמת יעילה, אלא רק שהאדם האמין בכך.
האם עישון באמת עושה טוב?
אליעד משתמש גם בדוגמה של עישון. המוח אומר לנו: "תעשן ותרגיש טוב יותר, " ואחרי שאדם מעשן ומרגיש טוב, הוא משוכנע שהעישון הוא שעשה לו טוב. אך אליעד כהן מדגיש שהרגשת הטוב מהעישון אינה הוכחה שהעישון עצמו טוב לאדם. זה רק מוכיח שהאדם חשב שהעישון עושה טוב. האדם מראש האמין שהוא רוצה לעשן, ולכן הרגיש טוב אחרי העישון.
כיצד פועלת המניפולציה של "אני חושב משמע אני קיים"?
אליעד מתייחס למשפט המפורסם של דקארט: "אני חושב משמע אני קיים." הוא מסביר שהמשפט נראה חכם אך הוא למעשה מניפולציה. כשאדם אומר "אני חושב משמע אני קיים, " הוא למעשה כבר מניח את קיומו מראש. אליעד מדגיש שהמחשבה אינה הוכחה חד - משמעית לקיום, כי ברגע שאתה חושב, כבר הנחת מראש שאתה קיים, ולכן אין כאן הוכחה אמיתית לקיום אלא רק הנחת יסוד סמויה.
מה ההבדל בין מציאות אובייקטיבית לבין תחושה סובייקטיבית?
אליעד מסביר שיש הבדל בין דברים אובייקטיביים לסובייקטיביים. למשל, קיומו של חתול בחדר הוא לכאורה אובייקטיבי - יש או אין חתול, בלי קשר לתחושות שלנו. אבל כשמדובר בתחושות כמו "טוב" ו"רע", זה כבר עניין סובייקטיבי. אם אדם מרגיש שטוב לו כשמישהו איתו, זו לא הוכחה חד - משמעית...
- האם המוח משקר לנו?
- האם באמת טוב לי?
- למה אני רוצה משהו?
- האם עישון עושה לי טוב?
- אני חושב משמע אני קיים?
- האם תחושה היא הוכחה למציאות?
- הבדל בין צורך לרצון
050-3331-331