... שהוא חוויה של חיסרון. ואז כאשר האדם אוכל, על ידי זה מתמלאת אצל האדם החוויה של החיסרון, והאדם מרגיש שבע, דהיינו, חווה מילוי של חסר. ועל ידי זה נוצרת אצל האדם הנאה גדולה. וכיו"ב לגבי שתייה, שהאדם חווה צמא וחיסרון מאוד גדול, ואז המים מרווים את צימאונו של האדם, ועל ידי זה האדם חווה אחדות עם המציאות, ונהנה מחוויית האחדות ... גדולה. כי האדם מתחבר יותר אל האוכל, והאדם רוצה יותר את האוכל. ואז, ככל שהאוכל הוא טעים יותר, כך יש יותר חוויה של אחדות, ופחות חוויה של נפרדות והתנגדות, ואז ההנאה גדולה יותר. וכאשר האדם אוכל, אוכל שאינו טעים לו, אז האדם חווה נפרדות והתנגדות אל האוכל, ואז ההנאה קטנה יותר, עד כדי סבל. ולמה האדם רוצה טעם אחד יותר מאשר טעם ... לשאול איזו סיבה קדמה לה וכולי. וכאשר האדם מקבל במתנה איזה דבר, בד"כ האדם נהנה יותר, מאשר אילו הוא היה קונה את אותו הדבר בדיוק, תמורת עבודה כלשהי. משום שההנאה גדולה יותר, כי יש איתה פחות חיסרון. דהיינו, ההנאה תלויה בגודל של השלמות שיש באותו הדבר. והאדם צריך לרצות את הדבר שאותו הוא מקבל. וכאשר האדם מקבל את הדבר ... דבר כזה אחדות, כי הנפרדות היא בעצמה אחדות, כך האדם קרוב יותר אל ההנאה בשורשה. ויש אנשים רוחניים, שמאסו בחיי הרוחניות, והם חוזרים לעולם הגשמי ונהנים ממנו בהנאה גדולה. משום, שבשלמות ההנאה, האפשרי (אפשרי המציאות) נכלל במחוייב (מחוייב המציאות). דהיינו, שכל מה שקיומו הוא אפשרי ומצומצם, הופך להיות מחוייב המציאות ובגודל ...

... עם קשיים? וכאשר ילד נולד, מעניין אותו רק לספק את הצרכים שלו. והטבע של האדם הוא ליהנות מהחיים. וגם מטרת כיבוש הרצון המיידי, הוא רק כדי ליצור הנאה גדולה יותר. וביארתי שתמורת טוב גדול, האדם ...

... שכל. והנאה שאין בה שכל כלל, לכאורה היא ההנאה הנמוכה ביותר. אך כפי שכבר ביארתי, שלמות כל הדברים הוא חיבור ההפכים. ומצד האמת, ההנאה הגדולה ביותר שהיא כולה שכל, היא זהה לחלוטין והיא עצמה ממש, ההנאה הנמוכה ביותר שאין בה שום שכל כלל. כי כפי שכבר ביארתי, הדבר המורכב ...

... אין סופי והנאה אין סופית, גם הם עצמם מודים שהם עצמם עוד לא השיגו באופן אישי את ההנאה הזאת. אלא הם מודים שהם רק מאמינים שיש הנאה גדולה כזו, אך הם עצמם מודים שהם לא ראו אותה מעולם. ומאחר שהם לא חוו באופן אישי את ההנאה הגדולה שאותה הם מאמינים ומקווים שהם ישיגו בסוף הדרך, הרי שהדבר כמובן יוצר חשדות הגיוניים אצל ההולכים בדרך הזו. כי זה לא הגיוני שאדם יעמול כל חייו כדי להשיג איזה דבר שאף אחד ... לא מציעות לאדם הנאה אמיתית מהחיים. כי ליהנות מהחיים, זאת המומחיות הגדולה ביותר. כי כאשר ילד קטן נכנס לגן המשחקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר ילד קטן רואה ממתקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר מביאים לילד קטן איזה צעצוע, הילד חווה הנאה גדולה מאוד. ואת כל ההנאות האלו, שום שיטה רוחנית בעולם לא מציעה לאדם ליהנות מהן כאן בעולם הזה. כי אין שום שיטה רוחנית בעולם שמתחייבת לאדם, שאם הוא יעשה דבר כלשהו, אז כבר כאן ...

... האדם בכל פעם צריך להשיג משהו אחר גדול עוד יותר. ולמרות שיש בעולם אין סוף דברים שאותם האדם יכול להשיג, הרי שעדיין כדי שהאדם ייהנה בכל פעם מחדש בהנאה גדולה עוד יותר, וכדי שהאדם לא ירגיש מיצוי עצמי ושהכל משעמם אותו וחסר עניין ...

...טוב עם עצמו, שהוא מנהיג אחרים למרות שהוא לא באמת ראוי להנהיג וכולי. וכך הוא הדבר לגבי עניין ההנאה. כי המציאות היא טובה. וגן עדן זה כאן. ובכל דבר ודבר בעולם, יש בו משהו טוב שאפשר ליהנות ממנו. ומי שבאמת מבין את המציאות, הוא מתחבר לכל דבר ודבר שיש במציאות, ונהנה מכל דבר. ולא כל אחד זוכה לראות את הטוב שיש בכל דבר, ולא כל אחד חייב לראות ולהבין את הטוב שיש בכל דבר. אבל, מי שרוצה להנהיג אחרים, הוא כן חייב להגיע אל השלמות האישית של עצמו. ולהגיע אל השלמות...

...זה מתבטא אצלו דווקא בריקוד כאילו, מה הסיבה שזה נופל דווקא על ריקוד ולא על משהו אחר. אליעד: רגע אחד. ש: למה זה מתלבש לו על הנקודה הזאת כי נראה לי שהוא זה. אליעד: את כל שאר הדברים שאמרתי עד היום הבנת. ש: טוב מה זאת השאלה הזאת. אליעד: מה אכפת לך אני שואל. ש: לא יודע אם הבנתי את כל הדברים שאמרת. אליעד: הנה אשתך היום דיברה איתך בבוקר, על משהו אשתך דיברה איתך בבוקר על משהו כלום? ש: אתה אומר משהו לא אופרטיבי. אליעד: לא משנה היא דיברה איתך על משהו? ש: כן...